מערב סרביה ועמק ראשקה לישראליםWestern Serbia and the Raska Valley

כפר הררי סמוך לגבול הבוסני, ותחנת המוצא של רכבת שארגן שמונה - קו צר היסטורי שמטפס במעלה ההר בלולאה בצורת הספרה שמונה, עם עשרות מנהרות וגשרים. הנסיעה נמשכת כשעתיים וחצי ומיועדת כולה לתיירים. בסמוך נמצא דרוונגראד, כפר העץ שבנה הבמאי אמיר קוסטוריצה כתפאורה שהפכה לכפר אמיתי עם בתי קפה וקולנוע.

רמה הררית בגובה כאלף מטר שהיא אתר הנופש הפנימי הפופולרי ביותר בסרביה, מאז שבסוף המאה ה-19 המלך מילן הפך אותה למקום מרפא. אוויר צלול, יערות אורן, שבילי הליכה ורכיבה, ורכבל ארוך במיוחד שנפתח בשנים האחרונות. המרכז עצמו בנוי בצפיפות ומלא בבתי נופש, ומי שמחפש שקט צריך ללון בכפרים שסביב.

מוזיאון פתוח בשם ״הכפר הישן״, שאליו הועברו ושוחזרו בתי עץ, אסמים ומחסני מזון אותנטיים מכפרי זלאטיבור מהמאה ה-19. בניגוד למוזיאוני כפר רבים, המבנים כאן עומדים בסביבתם הטבעית על מדרון ההר וזה עושה הבדל גדול. יש סדנאות אומנות מסורתית ובית קפה. הכפר ידוע גם בסריגי הצמר המקומיים.

שמורת טבע מיוחדת סביב נהר אובאץ, שיצר בקניון סדרת פיתולים חדים שנראים מלמעלה כמו נחש כחול בין הצוקים. כאן חיה אחת האוכלוסיות הגדולות באירופה של נשר מקראי, שכמעט נכחד באזור והוחזר במאמץ שימור. הביקור הרגיל הוא סירה בנהר בתוספת טיפוס למצפה, וגם מערת אובאץ פתוחה לסיור. יש לתאם סירה מראש.

המנזר החשוב ביותר בסרביה ואתר מורשת עולמית של אונסק״ו, שהוקם בשנות ה-80 של המאה ה-12 בידי סטפן נמניה, מייסד השושלת. שתי כנסיות שיש לבן בתוך חומה עגולה, ובתוכן פרסקאות ביזנטיות מ-1209 שנחשבות מהיפות בעולם הביזנטי. המנזר פעיל, עם נזירים ומגורים, ולכן נדרש לבוש צנוע והצילום מוגבל בפנים.

מנזר מהמאה ה-13 ליד נובי פזאר, אתר מורשת עולמית, שידוע בעיקר בזכות פרסקו ״רדת השכינה של מרים״ שנחשב לאחת היצירות הגדולות של הציור האירופי בימי הביניים. המנזר נהרס בידי העות׳מאנים ועמד ללא גג מאות שנים, וזה שהצבעים שרדו בכלל נחשב לפלא. שקט מאוד, כמעט בלי מבקרים, ובסביבה עוד אתרים מהמאה ה-12.

רמה מיוערת בין קניון הדרינה לגבול בוסניה, הפארק הפראי בסרביה - יערות עתיקים עם אשוח פנצ׳יץ׳ האנדמי, דובים, ותצפית בניסקה סטנה 1,000 מ׳ מעל אגם פרוצ׳אץ ״שוליים״. שבילים מסומנים ממיטרובאץ, ורפטינג בדרינה. הבסיס: באינה באשטה.

מערה ליד זלטיבור עם פתח ענק של 35 מ׳ ובריכות טרוורטין מדורגות בפנים, שהמים זורמים ביניהן ומפל בקצה - שביל מואר ונוח. משתלב עם מפל גוסטיליה הסמוך והכפר סירוגוינו. חצי שעה מזלטיבור.

הר עגול ומיוער ליד נובה וארוש, שקט מזלטיבור השכנה - אגם סכר ארוך ומפותל בין היערות עם רפסודות, אוויר שנחשב מרפא, ותצפיות על קניון אובאץ. מכאן סיורי סירה בקניון עם הנשרים. חורף של סקי קטן.

בקתת עץ זעירה על סלע באמצע נהר הדרינה, ליד באינה באשטה, שנבנתה ב-1968 בידי נערים שרצו מקום לשחות ממנו - נסחפה ונבנתה מחדש שוב ושוב, והפכה לתמונה שמסמלת את סרביה. תצפית מהגדה; שיט קצר מתקרב אליה.

כפר בעמק דרגצ׳בו שהופך באוגוסט לפסטיבל הבלקני המטורף בעולם - תזמורות נחושת מתחרות ברחובות, חזירים על השיפוד, ורקיה עד הבוקר, שבוע שלם. בשאר השנה כפר שקט עם פסל של חצוצרן. בין זלטיבור לצ׳אצ׳אק; לבדוק תאריכים לפני.

התצפית של פארק טארה - צוק מעל אגם פרוצ׳אץ ונהר הדרינה, שמעברם בוסניה, עם קניון וטורקיז למטה. שביל של חצי שעה ביער אורנים מהחניה בכפר מיטרובאץ, וספסל עץ בקצה. יער האשוח הסרבי הנדיר בדרך.

המנזר האדום - מקום הכתרת שבעת מלכי סרביה במאה ה-13, שנצבע באדום כמו ההר אתוס - כנסייה עם פרסקאות, מגדל, ומנזר נשים פעיל. ליד קרליובו בעמק איבר; חצי שעה מסטודניצה. עצירה בין מנזרי המורשת של רשקה; אדום בין ירוק.

מסילה צרה היסטורית שמטפסת במדרון בצורת ספרה שמונה כדי להתגבר על הפרש הגובה, בין מוקרה גורה לשרגן ויטאסי. הנסיעה עוברת מנהרות וגשרים וחוזרת לאותה תחנה.

כפר עץ שבנה הבמאי אמיר קוסטוריצה על גבעה מעל מוקרה גורה, במקור כתפאורה לסרט. יש בו בתי עץ מסורתיים שהועברו לשם, כנסייה קטנה ואולם קולנוע.

מנזר סרבי מהמאה ה-13 ליד פריפוליה, ובו הפרסקו המכונה המלאך הלבן - מהציורים המוכרים ביותר של האמנות הסרבית מימי הביניים.

מנזר מהמאה ה-12 על גבעה מעל נובי פאזאר, מהמנזרים הסרביים הקדומים. הוא נהרס ונבנה כמה פעמים, ומהמקום נשקפת הסביבה כולה.