מערב אירלנד לישראליםWest of Ireland

קיר מצוקים באורך כ-14 קילומטר שמתנשא מאות מטרים מעל האוקיינוס האטלנטי - האתר הטבעי המבוקר ביותר באירלנד. יש מרכז מבקרים ושביל מסודר, ואפשר גם ללכת בשביל המצוקים החוצה מהאזור המגודר. הרוח כאן חזקה מאוד ולעיתים ערפל מוחק את הנוף לגמרי; להגיע מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, גם בגלל העומס.

עיר סטודנטים קטנה וצבעונית על שפך נהר הקוריב, והבסיס הטבעי לכל מסלול במערב. הרובע הלטיני מלא פאבים עם מוזיקה מסורתית חיה כמעט כל ערב, נגני רחוב ומסעדות דגים. עיר להליכה - לא כדאי לנסות לנהוג במרכז.

טירה ניאו-גותית מהמאה ה-19 על שפת אגם בלב קונמארה, שהפכה למנזר בנדיקטיני. הבניין עצמו והשתקפותו במים הם התמונה המפורסמת של האזור; בשטח גם גן ויקטוריאני מגודר וכנסייה קטנה. אתר בתשלום ומאורגן היטב, קצת יקר.

ביצות כבול, מדשאות והרי הטוולב בנס, עם שבילים מסומנים בכמה רמות קושי - העלייה לדיאמונד היל היא הקלאסיקה, כשעתיים הלוך ושוב עם תצפית על המפרצים. הכניסה לפארק ללא תשלום. הקרקע לחה כמעט תמיד, נעליים אטומות הן הכרח.

מבצר טרום-היסטורי מאבן על שפת מצוק בגובה כ-100 מטר באי אינישמור, הגדול באיי אראן. אין מעקה בקצה. מגיעים במעבורת (או בטיסה קצרה) ומסתובבים באי באופניים או בכרכרה. יום שלם, ותלוי מאוד במזג האוויר ובלוח המעבורות.

קבר דולמן בן יותר מ-5,000 שנה שעומד באמצע נוף הקארסט הלבן של הבורן - משטחי אבן גיר סדוקים שנראים כמו נוף ירח. עצירה קצרה בצד הכביש, ללא תשלום, ואחת התמונות המזוהות ביותר עם אירלנד הפרהיסטורית.

מוסד הפיש אנד צ׳יפס ברחוב קווי, בלב הרובע הלטיני של גולוויי. דגים ולכן לא כשר.

פאב פירות ים בבקתת גג קש על שפת המים בקילקולגן, מזוהה עם צדפות מפרץ גולוויי. לא כשר.

רמת אבן גיר חשופה של מאות קמ״ר בקלייר, כמו נוף ירחי אפור - ובסדקים בין הלוחות פורחים פרחים אלפיניים וים-תיכוניים זה לצד זה, תופעה שאין דומה לה באירופה. דולמנים, מבצרי טבעת, מערות, ושבילים מסומנים; מרכז הבורן בקילפנורה.

הקטן והקרוב מאיי אראן, מעבורת קצרה מדולין - חומות אבן, טירה קטנה על גבעה, כנסייה קבורה בחול, ספינה טרופה חלודה על החוף, וסוסים עם עגלות שמסיעים סביב האי. אירית מדוברת בכל בית. אופניים בנמל.

כפר בקצה צוקי מוהר שנחשב לבירת המוזיקה האירית המסורתית - שלושה פאבים שבכל ערב מנגנים בהם, מעבורות לאיי אראן ולשיט מתחת לצוקים, ומערת דולין עם הנטיף התלוי הארוך באירופה. חוף סלעים, ומכאן שביל החוף עד הצוקים.

הפיורד היחיד באירלנד - 16 ק״מ של מים עמוקים בין הרי מוינטורק לרכס מוילריי, בין קונמרה למאיו, עם חוות מולים בשורות על המים. שיט קטמרן, ״שביל הרעב״ לאורך הגדה הדרומית, וכפר לינאן בקצה.

בירת קונמרה, עיירה ויקטוריאנית צבעונית בין ההרים לים - ומכאן כביש השמיים, לולאה של 16 ק״מ על צוקים מעל האוקיינוס, עם תצפיות על האיים והמפרץ. ליד: המקום שבו נחתו אלקוק ובראון אחרי הטיסה הראשונה מעבר לאטלנטי ב-1919.

האגם שבו המנזר משתקף - וסביבו קונמרה עצמה: הרי שנים-עשר הבנים, ביצות אברש, כבשים על הכביש, וחומות אבן בלי סוף. הכביש מקליפדן ללינאן דרך לטרפראק הוא הנסיעה היפה במחוז. אחר צהריים של רק לנסוע ולעצור; ופאבים בלטרפראק.

טיילת של שני קילומטרים לאורך מפרץ גולוויי, שהמקומיים בועטים בקיר בקצה שלה כמסורת - ובלאקרוק, מגדל קפיצה שקופצים ממנו למים גם בדצמבר. שמש בערב על ההרים של קלייר ממול. חצי שעה הליכה מהמרכז; ערב אחרי הפאבים, או בוקר של שחייה קרה.

האי הגדול של אירלנד, מחובר בגשר - חוף קים בין צוקים ירוקים (״הגדל של הבנשי״ צולם כאן), צוקי קרון מהגבוהים באירופה, כפר נטוש מהרעב, ומגדל של גרייס אומלי המלכה-פיראטית. שעתיים מגולוויי; רוח, כבשים, ואטלנטי בכל צבע. יום ארוך או לילה.

ההר שפטריק הקדוש צם עליו 40 יום וגירש ממנו את הנחשים - 764 מ׳ של חרוט מעל מפרץ קלו, שעולים אליו בשביל אבנים חלקות בשלוש-ארבע שעות, ובראשו קפלה. ביום ראשון האחרון של יולי אלפים עולים, חלקם יחפים. נוף על 365 האיים של המפרץ; ליד ווסטפורט.

הגדול שבאיי אראן, מישור אבן גיר חצוי בגדרות אבן יבשה עם צוקים בקצהו המערבי. מגיעים אליו במעבורת מדולין או מרוסאוויל, ומסתובבים באופניים.

עיירה מתוכננת מהמאה ה-18 במחוז מאיו, עם רחוב לאורך נחל ושורת פאבים. היא הבסיס לקרו פטריק ולמפרץ קלו.