טיאן שאן ואיסיק קולTian Shan & Issyk-Kul
מסלול שנע בין אגם איסיק קול, האגם ההררי השני בגודלו בעולם, לבין העמקים הגבוהים של רכס הטיאן שאן דרומה. משלב אתרי דרך משי כמו מגדל בורנה וקרוואנסראי טאש רבאט, עיירת בסיס להליכות בקאראקול, ואת יערות האגוזים של ארסלנבוב במערב. זהו טיול טבע והרים עם מרכיב תרבותי חזק של חיי נוודים, ולא טיול ערים.
מינרט מהמאה האחת עשרה שנותר משרידי העיר בלסגון על דרך המשי, כשעה וחצי מהבירה. אפשר לטפס בגרם מדרגות פנימי צר וחשוך אל הראש ולראות את העמק. סביב המגדל שדה של אבני קבורה מגולפות בדמות פנים אנושיות. עצירה קצרה ונוחה בדרך מזרחה.
עיירת הנופש הראשית על החוף הצפוני של איסיק קול, ובה שדה ציורי סלע פתוח עם חריטות בנות אלפי שנים של ציידים ובעלי חיים. באוגוסט זהו יעד הנופש הפנימי של האזור והחופים מלאים, אבל מחוץ לשבועות הללו העיירה שקטה למדי.
אגם הרים ענק בגובה של כאלף ושש מאות מטר, מוקף פסגות מושלגות. הוא מליח קלות ולכן אינו קופא בחורף, ומכאן שמו. הצד הצפוני מפותח ותיירותי והצד הדרומי פראי ושקט בהרבה, עם חופים ריקים וכפרים קטנים. המים קרים גם בשיא הקיץ.
עיירת הבסיס במזרח האגם וההתחלה של כמעט כל טרק באזור. בעיר עצמה מסגד דונגני בנוי עץ ללא מסמרים וכנסייה רוסית אורתודוקסית מעץ, ובשוק היום ראשון מתקיים שוק בעלי חיים גדול. מכאן יוצאים לעמק אלטין ארשן ולמעיינות החמים.
העיירה המרכזית של הדרום ההררי, פרושה לאורך העמק של נהר הנארין. אין בה אתרים גדולים והיא בעיקר תחנת ביניים לוגיסטית בדרך לטאש רבאט ולמעברים הגבוהים, אך זו נקודת ההצטיידות והדלק האחרונה הרצינית לפני האזורים המרוחקים.
קרוואנסראי אבן מהמאה החמש עשרה בעמק מבודד קרוב לגבול הסיני, בגובה של יותר משלושת אלפים מטר. מבנה כיפות אפלולי ומרשים ששימש שיירות בדרך המשי, וסביבו רק מרעה ריק ויורטות בודדות. הלינה כאן היא באוהל, קרה מאוד בלילה, ולעיתים נדרש היתר אזור גבול שמסדירים מראש.
כפר במערב המדינה, מוקף ביער אגוזי מלך טבעי שנחשב לאחד הגדולים בעולם. בסתיו הכפר כולו יוצא לקטיף והיער מצהיב, וזו התקופה היפה ביותר להגיע. מעליו שני מפלים ושבילי הליכה, והכפר עצמו שמרני מאוד ודורש לבוש צנוע.
שוק בהמות בפאתי קаракול, שאליו מגיעים כפריים מכל אגן איסיק-קול לסחור בכבשים, בעזים, בסוסים ובבקר. זהו שוק שבועי שמתקיים בשעות הבוקר המוקדמות - כדאי לוודא מקומית את היום לפני שנוסעים.
מצב הכשרות בטיאן שאן ואיסיק קול
הקהילה היהודית בקירגיזסטן קטנה מאוד ומרוכזת בבישקק, ובה בית כנסת ופעילות קהילתית מצומצמת. אין במדינה מסעדה כשרה שאפשר להסתמך עליה, ומחוץ לבירה אין שום מקור לאוכל כשר לאורך כל המסלול. מי שמקפיד צריך לתאם מראש בטלפון עם הקהילה בבישקק ולהיערך לכך שרוב הימים יתבססו על אספקה שהובאה מהבית או נרכשה בסופרמרקטים בבירה. המטבח המקומי בנוי כמעט כולו סביב כבש ובשר סוס, ושומן כבש משמש גם למנות ירקות ולמרקים, ולכן גם מנה שנראית צמחונית אינה בהכרח כזו. הבסיס המעשי במרעה הוא לחם, מוצרי חלב, תה ופירות יבשים, וכדאי לומר מראש למארחים ביורטה מה לא אוכלים, כי הם מארחים בנדיבות ורואים בסירוב עלבון.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מישראל. מגיעים בקונקשן, בדרך כלל דרך איסטנבול, דובאי או אלמאטי, אל שדה התעופה מנאס שליד בישקק. חלק מהמטיילים משלבים את קירגיזסטן עם קזחסטן או עם אוזבקיסטן במסלול אחד, כי הקישוריות בין מדינות מרכז אסיה טובה יותר מהקישוריות אל האזור.
ישראלים פטורים בדרך כלל מאשרה לשהייה קצרה בקירגיזסטן, אך המדיניות באזור משתנה ויש לאמת אותה מול הגורמים הרשמיים ומול חברת התעופה לפני הנסיעה. הדרכון צריך להיות בתוקף לחצי שנה. שימו לב שאזורי הגבול הגבוהים, ובהם חלק מהאזורים סביב טאש רבאט, עשויים לדרוש היתר מיוחד שמסדירים דרך סוכנות מקומית מראש.
סום קירגיזי. כספומטים זמינים בבישקק, באוש ובקאראקול, אך בכפרים ובמרעה אין כלום. יש להיכנס להרים עם מזומן מספיק לכל הימים, כולל תשלום למשפחות היורטה שמקבלות מזומן בלבד.
Beeline, O! ו-MegaCom מכסות את הערים ואת הכביש סביב אגם איסיק קול. בעמקים הגבוהים ובאזורי המרעה אין קליטה כלל לאורך ימים שלמים, ולכן מסלול הליכה עצמאי דורש מכשיר ניווט לא מקוון ועדיף גם מכשיר לוויין.
מזומן שולט כמעט לחלוטין מחוץ לבישקק. כרטיסי אשראי מתקבלים במלונות ובסופרמרקטים בבירה, אך לא באורחנים, לא בשווקים ולא בתחבורה.
הדרך המעשית היא נהג עם רכב שטח גבוה, שנשכר דרך אורחן או סוכנות מקומית ליום או לכל המסלול. הכבישים הראשיים אספלט סביר, אבל כל מה שמוביל אל האגמים, אל המרעה ואל העמקים הוא דרך עפר עם מעברי מים, ורכב פרטי רגיל פשוט לא יגיע. יש מרשרוטקות זולות בין הערים אך הן איטיות ולא מגיעות לנקודות הטבע. מרחקים מטעים מאוד: מאה קילומטר בהרים יכולים לקחת ארבע שעות. נהיגה עצמית אפשרית אך דורשת ניסיון בשטח, וכדאי לזכור שאין קליטה סלולרית לאורך קטעים ארוכים.