סינגפורSingapore
סינגפור היא אחד המקומות הבודדים שבהם התכנון העירוני הוא בעצמו אטרקציה. בתוך חצי שעה נסיעה עוברים מגן בוטני שהוא אתר מורשת עולמית, לשוק הודי, למגדלי מרינה ביי, לאי נופש. אין כאן העיר העתיקה הגדולה שמחפשים באירופה, ויש כאן משהו אחר: מדינה שמנסה להראות איך עיר טרופית אמורה לעבוד. שלושה עד ארבעה ימים מספיקים, וזה בדיוק מה שהופך אותה לעצירת ביניים מושלמת.
פארק בן יותר ממאה הקטרים על קרקע שהוחזרה מהים, ובו חורשת עצי העל וכן שתי חממות ענק - כיפת הפרחים והיער המעונן, עם מפל פנימי בגובה 35 מטר. הפארק עצמו והמופע הערב חינם, החממות בתשלום ושוות אותו בעיקר בשעות החום.
שלושה מגדלים שנושאים סיפון בצורת ספינה בגובה 200 מטר. בריכת האינסוף שמורה לאורחי המלון בלבד, אבל מרפסת התצפית פתוחה לכולם בתשלום. התצפית משקיפה על כל קו הרקיע ועל הנמל, וזו נקודת השקיעה המבוקשת בעיר.
פסל בגובה שמונה מטרים של יצור עם ראש אריה וגוף דג, סמל העיר, יורק מים אל המפרץ. הכיכר סביבו קטנה וצפופה מאוד, אבל היא נקודת המבט הטובה ביותר על מרינה ביי סנדס ממול. חינם ופתוח תמיד.
הרובע הסיני ההיסטורי, עם בתי חנות משופצים בצבעי פסטל, מקדשים בודהיסטיים והינדים באותו רחוב, ושוק לילה. כאן גם אחד ממרכזי דוכני האוכל הידועים בעיר, שבו אפשר לאכול היטב בכמה דולרים.
הרובע ההודי, הצבעוני והרועש מכל השאר, סביב רחוב סרנגון. מקדשים, חנויות בדים, ריחות תבלינים ובניין קניות ענק ומבולגן. הכי חי בערב ובסופי שבוע. הנקודה כאן היא תחנת הרכבת התחתית שבלב הרובע, נקודת ההתחלה ההגיונית.
גן בוטני מ-1859 ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היחיד מסוגו בעולם הטרופי. הכניסה לגן חינם, ורק גן הסחלבים הלאומי שבתוכו בתשלום, והוא שווה אותו. הבוקר המוקדם הוא השעה היחידה שבה אפשר להסתובב בנוחות.
אי נופש דרומית לעיר, מחובר ביבשה, ברכבל וברכבת קלה. בתוכו חופים מלאכותיים, פארק שעשועים גדול, אקווריום ומסלולי הליכה ביער. מרכז הבידור המשפחתי של סינגפור, וגם היקר שבהם - כל אטרקציה בכרטיס נפרד.
מלון קולוניאלי מ-1887 שהוא אתר מורשת לאומי, לבן וסימטרי עם חצר דקלים. גם מי שלא מתארח יכול להיכנס לחצר ולקומת החנויות. כאן הומצא קוקטייל הסינגפור סלינג, והבר שמגיש אותו עדיין פעיל ויקר בהתאם.
רציף מחסנים היסטורי על נהר סינגפור שהוסב למסעדות וברים, ומרכז חיי הלילה של העיר. ההליכה לאורך הנהר מכאן אל המפרץ יפה במיוחד אחרי רדת החשכה, ואפשר גם לעשות אותה בסירת בומבוט.
בית הכנסת הוותיק בדרום מזרח אסיה, נבנה ב-1878 בידי הקהילה הבגדאדית והוא אתר מורשת לאומי. מתחם הקהילה היהודית של סינגפור נמצא סביבו ברחוב ווטרלו, וכולל את הפתרונות הכשרים המרכזיים בעיר.
הקהילה היהודית של סינגפור מפעילה מסעדה כשרה ומכולת במתחם ברחוב ווטרלו, ובנוסף פועל בעיר בית חב"ד. ההשגחה היא של רב הקהילה. הכניסה לבית הכנסת דורשת תיאום מראש והצגת דרכון מטעמי ביטחון, ולכן פונים לפני שמגיעים.
השגחה: רב הקהילה היהודית של סינגפור
🕒 כניסה בתיאום מראש עם הצגת דרכון
אין לנו תאריך בדיקה
ההשגחה מדווחת ממקור ציבורי ולא אומתה על ידינו, ואין לנו תאריך בדיקה. לוודא מול המקום לפני שמגיעים.
מבנה שוק היסטורי מיצקת ברזל בדאונטאון שמשמש היום מרכז הוקרים, ולצדו רחוב הסאטיי בערבים. לא כשר.
מרכז הוקרים בצ׳יינה טאון, ידוע בדוכני אורז עוף היינאני ובקלאסיקות אחרות. לא כשר.
קניון על שדרת אורצ׳רד רואד, רחוב הקניות המרכזי של סינגפור, צמוד לתחנת הרכבת התחתית אורצ׳רד.
מרכז קניות בן חמש קומות ברובע ליטל אינדיה, מוסד סינגפורי שמוכר הכול תחת גג אחד.
מצב הכשרות בסינגפור
לסינגפור קהילה יהודית קטנה ומאורגנת שמרוכזת ברחוב ווטרלו סביב בית הכנסת מגן אבות. שם נמצאים המסעדה הכשרה והמכולת של הקהילה, ובנוסף פועל בעיר בית חב"ד עם ארוחות ואירוח שבת. מחוץ למתחם הזה אין כמעט אפשרויות כשרות, וגם מרכזי הדוכנים העירוניים המצוינים אינם רלוונטיים לשומרי כשרות. המחירים במסעדה הכשרה גבוהים, כמו כל דבר בסינגפור, ולכן מי ששוהה כמה ימים משלים עם פירות, ירקות ומוצרים ארוזים עם הכשר מהסופרמרקטים הגדולים.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסה ישירה קבועה מתל אביב לצ׳אנגי (SIN), ורוב המסלולים עוברים דרך איסטנבול, דובאי, אתונה או בנגקוק, בכ-13 עד 17 שעות כולל עצירה. צ׳אנגי עצמו נחשב לאחד משדות התעופה הטובים בעולם ויש בו גינות, מפל מקורה וברכות שינה, כך שעצירת ביניים ארוכה בו נסבלת בהרבה מהרגיל. מהשדה למרכז ברכבת התחתית בכחצי שעה.
ישראלים פטורים מאשרה לביקור של עד 30 יום. לפני הכניסה יש למלא כרטיס נוסע אלקטרוני מקוון (SG Arrival Card) בתוך שלושה ימים לפני ההגעה, והוא חינם באתר הרשמי - יש אתרים שגובים עליו כסף שלא לצורך. שימו לב שסינגפור מחמירה מאוד בסמים, כולל בעונש מוות, ובחוקי יבוא: מסטיק, סיגריות אלקטרוניות ומוצרי ניקוטין אסורים לגמרי, וגם החזקה פרטית אסורה.
דולר סינגפורי (SGD). כספומטים בכל מקום ובלי בעיות. סינגפור יקרה משמעותית משכנותיה, ובעיקר בלינה ובאלכוהול, שממוסה בכבדות. אוכל דווקא זול אם אוכלים במרכזי הדוכנים העירוניים (hawker centres) במקום במסעדות.
Singtel, StarHub ו-M1 מכסות את כל המדינה, ורשת ה-5G אחת המהירות בעולם. eSIM לתייר זמין ופשוט, ובנוסף יש Wi-Fi ציבורי חינמי (Wireless@SG) שעובד באמת ברוב המקומות הציבוריים. לשהות קצרה של עצירת ביניים לרוב לא צריך יותר מזה.
תשלום בכרטיס ובטלפון מתקבל כמעט בכל מקום, כולל בתחבורה הציבורית בהצמדה ישירה. היוצא מן הכלל המרכזי הוא דוכני האוכל בשווקים העירוניים, שבחלקם עדיין רוצים מזומן או קוד תשלום מקומי, ולכן שווה להחזיק כמה שטרות קטנים. טיפ אינו נהוג, ובחשבונות מסעדה כבר מופיעה תוספת שירות של עשרה אחוזים.
הרכבת התחתית (MRT) מגיעה כמעט לכל מה שתייר צריך, נקייה, ממוזגת וזולה. משלמים בהצמדת כרטיס אשראי או טלפון ישירות בשער, בלי לרכוש כרטיס מקומי. אכילה ושתייה ברכבת אסורות ונאכפות בקנס, וזה כולל מים. ההליכה בחוץ קשה בגלל הלחות, ולכן משתמשים במעברים התת קרקעיים והמקורים שמחברים בין תחנות וקניונים.