ריו דה ז׳ניירוRio de Janeiro
ריו דה ז׳ניירו נבנתה בין מפרץ גואנברה לאוקיינוס האטלנטי, בתוך נוף של פסגות גרניט שצומחות ישירות מהמים. שני הסמלים שלה, פסל כריסטו על הקורקובדו והר פאו דה אסוקר מעל אורקה, מגדירים את קו הרקיע, ומתחתם משתרעים החופים שהפכו למותג בפני עצמם, קופקבנה ואיפנמה. הרובע ההיסטורי בצפון מחזיק את בנייני התקופה הקולוניאלית והנמל המחודש, ובגבעות שמעליו רובע סנטה טרזה שומר על אופי בוהמייני של בתים ישנים וסטודיואים. שליש משטח העיר מכוסה ביער גשם אטלנטי, מה שהופך את ריו לאחת הערים היחידות בעולם שבהן אפשר לצאת מהמלון ולהיות בתוך יער תוך רבע שעה. התרבות המקומית בנויה סביב החוף, הסמבה והבוסה נובה, והשיא השנתי הוא הקרנבל בפברואר או במרץ.
פסל בגובה שלושים מטר על פסגת הר הקורקובדו, שנחנך בשנת 1931 והפך לסמל של ריו כולה. המשמעות האמיתית של הביקור היא פחות הפסל ויותר הנוף מלמעלה: כל המפרץ, החופים, האגם וההרים נפרשים במבט אחד. העלייה היא ברכבת ההרים מקוזמה ולהו או בוואן רשמית, ובשני המקרים חובה כרטיס מוזמן מראש לשעה מסוימת. הכלל החשוב: בודקים את מזג האוויר באותו בוקר, כי בימים מעוננים הפסגה בתוך ענן ולא רואים דבר.
אורקה היא השכונה השקטה שבקצה שלה נמצאת תחנת הרכבל אל הר פאו דה אסוקר, כיכר הסוכר. הרכבל עולה בשני שלבים, קודם למורו דה אורקה ואז לפסגה, וכל שלב פותח נוף אחר על המפרץ ועל הכניסה לאוקיינוס. השעה המבוקשת היא כשעה לפני השקיעה, שמאפשרת לראות גם באור יום וגם את העיר נדלקת, ולכן כדאי כרטיס מראש. השכונה עצמה נעימה להליכה גם ביום, והטיילת הקטנה מול המפרץ היא מקום מנוחה אמיתי.
ארבעה קילומטרים של חוף בלב אזור מגורים צפוף, עם הטיילת המפורסמת ודוגמת הגלים השחורים והלבנים ברצפה. החוף מחולק לתחנות מצילים ממוספרות, וזו הדרך שבה מקומיים קובעים פגישות. השירות שכדאי להכיר הוא ה barraca, דוכן שמשכיר כיסא ושמשייה ומגיש שתייה ישירות לחוף. שימו לב שהטיילת בלילה נחשבת מקום עם שוד רחוב שכיח, ולכן לוקחים לחוף מעט מזומן וכלום מעבר לזה.
החוף השני של ריו והשכונה שסביבו, אלגנטית ויקרה יותר מקופקבנה, עם רחובות של בתי קפה, חנויות ומסעדות. הנוף מהחוף כולל את שני ההרים התאומים דויס אירמאוס בקצה המערבי, וזה מה שהופך את השקיעה כאן לאירוע שאנשים מוחאים לו כפיים ממש. בימי ראשון סוגרים את הכביש שלאורך החוף לתנועה והוא הופך לטיילת אחת ארוכה של רצים ואופניים. הים כאן חזק יותר מקופקבנה והזרמים משמעותיים, לכן שוחים רק מול תחנת מצילים.
לשון סלע קטנה שמפרידה בין קופקבנה לאיפנמה, וההליכה עליה לוקחת עשר דקות בסך הכול. זו נקודת השקיעה הידועה של ריו: הקהל מתאסף על הסלעים, ובשנייה שהשמש נעלמת מאחורי דויס אירמאוס כולם מוחאים כפיים. הכניסה חופשית ואין צורך בשום הזמנה, רק להגיע כשעה לפני. אחרי החשכה המקום מתרוקן והסביבה נחשבת פחות בטוחה, ולכן יורדים משם יחד עם הקהל ולא נשארים לבד.
גרם מדרגות של מאתיים וחמישים מדרגות בין רובע לאפה לסנטה טרזה, שהאמן הצ׳יליאני ז׳ורז׳ סלארון כיסה באלפי אריחי קרמיקה שנאספו מכל העולם, כולל אריחים ששלחו לו מטיילים. העבודה נמשכה יותר מעשרים שנה עד מותו ב 2013, והמקום מוכרז כאתר מורשת של העיר. הביקור עצמו קצר, חינם, והכי מתאים לשעות הבוקר לפני שהקהל מגיע. הסביבה בלילה, ובעיקר לאפה בסופי שבוע, דורשת זהירות והתנהלות בלי טלפון בחוץ.
שכונה על גבעה מעל מרכז העיר, עם רחובות מרוצפים תלולים, בתים קולוניאליים, גלריות וסטודיואים של אמנים. הדרך הנעימה להגיע היא בחשמלית הצהובה, הבונדינו, שחזרה לפעול אחרי שנים של השבתה וחוצה את אמות המים של לאפה. סנטה טרזה היא הניגוד המוחלט לחוף: כאן יושבים בבר קטן, מסתכלים על העיר מלמעלה ולא ממהרים לשום מקום. חשוב לדעת שהגבולות בין השכונה לפאבלות שסביבה מטושטשים, ולכן נצמדים לרחובות המרכזיים ולא מטיילים בסמטאות אקראיות.
אחוזה מתחילת המאה העשרים למרגלות הקורקובדו, שהחצר הפנימית שלה עם הבריכה והקשתות היא אחת התמונות המזוהות של ריו, ופסל כריסטו נראה ממנה ישירות מעל קו הגג. היום זו אקדמיה לאמנות עם כניסה חופשית, בית קפה בחצר וגנים שנמשכים אל תוך יער הטיז׳וקה. מכאן גם יוצא שביל ההליכה אל פסגת הקורקובדו, מסלול תלול של כשעתיים שאסור לעשות לבד ומומלץ רק עם מדריך.
גן בוטני שנוסד ב 1808 על ידי המלך ז׳ואאו השישי, ומחזיק כשמונת אלפים מיני צמחים על שטח של יותר מחמישים הקטאר. השדרה המפורסמת שלו היא שדרת עצי הדקל המלכותיים, מאה ושלושים עצים בגובה שלושים מטר בשורה אחת. זה גם אחד המקומות הטובים בעיר לראות קופי סאגוי וטוקנים בלי לצאת ממנה. הגן שקט ומוצל, ולכן הוא הפתרון הנכון ליום חם או לאחר צהריים גשום שבו אין טעם לעלות להרים.
גוש הגרניט הגדול ביותר בעולם שיושב ישירות על קו החוף, בגובה שמונה מאות וארבעים ותשעה מטר, והנוף מהפסגה נחשב לטוב בעיר. זו אינה טיילת אלא טיפוס אמיתי של ארבע עד שש שעות הלוך ושוב, שכולל קטע סלע חשוף שדורש שימוש בידיים, וחלק מהמטפסים משתמשים בחבל. לא לעשות לבד, לא בגשם ולא בעונת הלחות, ורק עם מדריך מקומי מוסמך. מי שלא בכושר מתאים יקבל חוויה טובה בהרבה בפדרה בוניטה הסמוכה או בפאו דה אסוקר.
מוזיאון שנפתח ב 2013 בכיכר מאואה, בלב אזור הנמל שעבר שיקום, ומחבר ארמון ישן לבניין מודרני תחת גג גלי משותף. התצוגה מוקדשת לריו עצמה, להיסטוריה שלה ולאמנות ברזילאית, וגג המוזיאון פתוח למבקרים ונותן מבט על המפרץ. באותה כיכר נמצא גם מוזיאון המחר ומתחיל מסלול המורשת האפרו ברזילאית של הנמל, כולל אתר ואלונגו שדרכו עברו מאות אלפי אנשים שנחטפו לעבדות. את האזור הזה הכי נכון לראות ביום, לא בערב.
בית קפה מתקופת הבל אפוק במרכז ריו, מהיפים בעולם בסוגו. לא כשר.
מרכז ענק בקמפו דה סאו קריסטובאו שמוקדש למסורות, לאוכל ולמוזיקה של צפון-מזרח ברזיל. לא כשר.
כפר אאוטלט פתוח על כביש וושינגטון לואיס בדוקה דה קשיאס, צפונית לריו.
מצב הכשרות בריו דה ז׳ניירו
לריו קהילה יהודית ותיקה ופעילה, בעיקר באזור קופקבנה ולבלון, ויש בעיר בתי כנסת פעילים ומרכז חב״ד. אספקת מזון כשר קיימת אך מצומצמת בהרבה מזו של סאו פאולו, שהיא מרכז החיים היהודיים בברזיל, וחלק ממה שזמין מגיע משם. בפועל כדאי לפנות לבית חב״ד המקומי או למזכירות הקהילה לפני הנסיעה ולתאם ארוחות שבת ורכישת מוצרים, ולא להסתמך על מציאה מקומית ברגע האחרון. בסופרמרקטים הגדולים אפשר למצוא מוצרים ארוזים עם הכשר, אבל צריך לחפש. אנחנו לא מפרסמים כאן שם של מסעדה או חנות מסוימת, כי המצב משתנה תכופות והאחריות על אימות ההשגחה היא של המטייל מול הגורם המקומי.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסה ישירה מתל אביב לריו דה ז׳ניירו. המסלולים הנפוצים הם דרך אירופה, בעיקר פרנקפורט, פריז, מדריד, ליסבון ורומא, או דרך איסטנבול ואדיס אבבה. משך הנסיעה הכולל הוא לרוב בין שמונה עשרה לעשרים ושתיים שעות עם חיבור אחד. שדה התעופה הבינלאומי הוא גלאו, GIG, בצפון העיר, וממנו לאזור החופים זו נסיעה של ארבעים דקות עד שעה וחצי לפי הפקקים. שדה סנטוס דומונט, SDU, במרכז, משמש רק לטיסות פנים. מזמינים מונית באפליקציה או דרך דלפק רשמי בתוך הטרמינל, ולא מקבלים הצעות נסיעה ממי שניגש אליכם באולם.
ישראלים פטורים מוויזה לביקור תיירותי של עד תשעים יום בברזיל. הדרכון חייב להיות בתוקף לפחות שישה חודשים מיום הכניסה. בכניסה עשויים לבקש הוכחת כרטיס יציאה מהמדינה והוכחת מקום לינה, ולכן כדאי שיהיו זמינים בטלפון. שימו לב שהפטור הוא הדדי ויכול להשתנות, ולכן נכון לוודא באתר הקונסוליה הברזילאית לפני הנסיעה. חיסון קדחת צהובה אינו נדרש לכניסה מישראל, אבל הוא מומלץ בפועל למי שנוסע לאזור האמזונס, לפנטנל או לאזורי היער, וחלק מהמדינות השכנות ידרשו אישור חיסון אם תיכנסו אליהן מברזיל.
המטבע הוא ריאל ברזילאי, BRL, ומסומן R$. אין צורך להביא מזומן מישראל: הדרך הזולה היא למשוך מכספומט של בנק גדול, בעיקר Banco do Brasil, Bradesco או Santander, ולסרב תמיד להמרה שהמכשיר מציע בשקלים או בדולרים. כספומטים רבים מגבילים משיכה ללילה ומפסיקים לפעול בשעות הקטנות מטעמי ביטחון. אל תמשכו כסף ממכשיר ברחוב פתוח ובוודאי לא בלילה, אלא רק בתוך סניף, קניון או שדה תעופה. נהוג להשאיר את הארנק בבית: לוקחים סכום קטן ליום, וכרטיס אחד.
המפעילות הן Vivo, Claro ו TIM, וכולן מוכרות חבילות תיירים. רכישת סים דורשת מספר CPF, מספר משלם מסים ברזילאי, שאין למטייל, ולכן בפועל הרבה מטיילים נתקלים בסירוב בחנויות. הפתרון המעשי הוא eSIM שנרכש מראש מהארץ, והוא עובד היטב בערים ובחופים. הכיסוי מצוין בערים הגדולות ולאורך החוף, חלקי בפנים הארץ, וכמעט לא קיים באמזונס מחוץ ליישובים.
ברזיל היא מהמדינות הכי מתקדמות בעולם בתשלומים דיגיטליים, וכרטיס אשראי מתקבל כמעט בכל מקום, כולל דוכני חוף ומוניות. המערכת המקומית Pix שולטת בכל העברה בין אנשים, אבל היא דורשת חשבון בנק ברזילאי ולכן אינה זמינה לתייר. מזומן עדיין נחוץ לדוכני אוכל קטנים, לטיפים ולאוטובוסים מקומיים. שימו לב שבברזיל מקובל לשאול אם לחייב בתשלומים, à vista או parcelado, ותייר תמיד עונה à vista, תשלום אחד.
המטרו של ריו נקי, בטוח ויעיל, ומחבר את קופקבנה ואיפנמה למרכז העיר, אבל הוא מכסה רק חלק מהעיר. אוטובוסים מגיעים לכל מקום אך קשים להבנה ונחשבים פחות בטוחים, ורוב המטיילים מוותרים עליהם. הפתרון המעשי הוא אפליקציית הזמנת נסיעות, שזולה יחסית וזמינה בכל שעה, וזו גם הדרך הנכונה לנוע אחרי החשכה. מכונית שכורה אינה מומלצת בעיר עצמה: החניה קשה, הפקקים כבדים, ועצירה ברמזור בלילה נחשבת סיכון, ולכן מקומיים נוהגים להאט ולא לעצור לגמרי.
המדריך של טיול+ לריו דה ז׳ניירו
ריו דה ז׳ניירו נבנתה בין מפרץ גואנברה לאוקיינוס האטלנטי, בתוך נוף של פסגות גרניט שצומחות ישירות מהמים. שני הסמלים שלה, פסל כריסטו על הקורקובדו והר פאו דה אסוקר מעל אורקה, מגדירים את קו הרקיע, ומתחתם משתרעים החופים שהפכו למותג בפני עצמם, קופקבנה ואיפנמה. הרובע ההיסטורי בצפון מחזיק את בנייני התקופה הקולוניאלית והנמל המחודש, ובגבעות שמעליו רובע סנטה טרזה שומר על אופי בוהמייני של בתים ישנים וסטודיואים. שליש משטח העיר מכוסה ביער גשם אטלנטי, מה שהופך את ריו לאחת הערים היחידות בעולם שבהן אפשר לצאת מהמלון ולהיות בתוך יער תוך רבע שעה. התרבות המקומית בנויה סביב החוף, הסמבה והבוסה נובה, והשיא השנתי הוא הקרנבל בפברואר או במרץ.
המלצת הצוות: 4.4/5 ריו היא אחת הערים היפות בעולם מבחינה גיאוגרפית, ואין על כך ויכוח: רכס הרים גרניטי שיורד ישר אל האוקיינוס, יער גשם בתוך גבולות העיר וחופים באורך קילומטרים בלב אזור מגורים. בפועל, זו גם עיר שדורשת מהמטייל להתנהג אחרת ממה שהוא רגיל אליו באירופה. הפשיעה הרחובית היא הנושא המרכזי ואי אפשר לעקוף אותו: שוד חטיפה של טלפון הוא אירוע יומיומי, במיוחד בטיילת, סביב תחנות אוטובוס ובלילה. הכלל המעשי שכל מקומי יגיד לכם הוא לא להוציא טלפון ברחוב, לא לענוד תכשיטים ושעונים, ולנוע במונית מוזמנת ולא ברגל אחרי החשכה. פאבלות אינן אטרקציה ואין להיכנס אליהן על דעת עצמכם. מזג האוויר משפיע מאוד: בקיץ המקומי, דצמבר עד מרץ, הלחות מתישה וכריסטו נעלם בעננים לימים שלמים, ולכן שווה להשאיר גמישות ולעלות ביום בהיר. גם התחבורה מאתגרת, פקקים כבדים והמרחקים בין הרבעים גדולים. מי שמגיע עם הציפיות הנכונות, מקדיש ארבעה או חמישה ימים, לן בקופקבנה או באיפנמה ומזמין מוניות במקום להסתובב בלילה, מקבל עיר שקשה למצוא לה תחליף.דירוג עריכתי של צוות טיול+ - לא ממוצע של ביקורות משתמשים.
מה לעשות בריו דה ז׳ניירו
14 מקומות שנאספו ונבדקו על ידי הצוות.
אתר היסטורי
רובע סנטה טרזהSanta Teresa
שכונה על גבעה מעל מרכז העיר, עם רחובות מרוצפים תלולים, בתים קולוניאליים, גלריות וסטודיואים של אמנים. הדרך הנעימה להגיע היא בחשמלית הצהובה, הבונדינו, שחזרה לפעול אחרי שנים של השבתה וחוצה את אמות המים של לאפה. סנטה טרזה היא הניגוד המוחלט לחוף: כאן יושבים בבר קטן, מסתכלים על העיר מלמעלה ולא ממהרים לשום מקום. חשוב לדעת שהגבולות בין השכונה לפאבלות שסביבה מטושטשים, ולכן נצמדים לרחובות המרכזיים ולא מטיילים בסמטאות אקראיות.
כ-3 שעות · מחיר נמוך
אטרקציה
מדרגות סלארוןEscadaria Selarón
גרם מדרגות של מאתיים וחמישים מדרגות בין רובע לאפה לסנטה טרזה, שהאמן הצ׳יליאני ז׳ורז׳ סלארון כיסה באלפי אריחי קרמיקה שנאספו מכל העולם, כולל אריחים ששלחו לו מטיילים. העבודה נמשכה יותר מעשרים שנה עד מותו ב 2013, והמקום מוכרז כאתר מורשת של העיר. הביקור עצמו קצר, חינם, והכי מתאים לשעות הבוקר לפני שהקהל מגיע. הסביבה בלילה, ובעיקר לאפה בסופי שבוע, דורשת זהירות והתנהלות בלי טלפון בחוץ.
כשעה · כניסה חופשית
מוזיאון
מוזיאון האמנות של ריוMuseu de Arte do Rio
מוזיאון שנפתח ב 2013 בכיכר מאואה, בלב אזור הנמל שעבר שיקום, ומחבר ארמון ישן לבניין מודרני תחת גג גלי משותף. התצוגה מוקדשת לריו עצמה, להיסטוריה שלה ולאמנות ברזילאית, וגג המוזיאון פתוח למבקרים ונותן מבט על המפרץ. באותה כיכר נמצא גם מוזיאון המחר ומתחיל מסלול המורשת האפרו ברזילאית של הנמל, כולל אתר ואלונגו שדרכו עברו מאות אלפי אנשים שנחטפו לעבדות. את האזור הזה הכי נכון לראות ביום, לא בערב.
כשעתיים · מחיר נמוך
טבע
★ חוף קופקבנהCopacabana
ארבעה קילומטרים של חוף בלב אזור מגורים צפוף, עם הטיילת המפורסמת ודוגמת הגלים השחורים והלבנים ברצפה. החוף מחולק לתחנות מצילים ממוספרות, וזו הדרך שבה מקומיים קובעים פגישות. השירות שכדאי להכיר הוא ה barraca, דוכן שמשכיר כיסא ושמשייה ומגיש שתייה ישירות לחוף. שימו לב שהטיילת בלילה נחשבת מקום עם שוד רחוב שכיח, ולכן לוקחים לחוף מעט מזומן וכלום מעבר לזה.
כ-3 שעות · כניסה חופשית
★ חוף איפנמהIpanema
החוף השני של ריו והשכונה שסביבו, אלגנטית ויקרה יותר מקופקבנה, עם רחובות של בתי קפה, חנויות ומסעדות. הנוף מהחוף כולל את שני ההרים התאומים דויס אירמאוס בקצה המערבי, וזה מה שהופך את השקיעה כאן לאירוע שאנשים מוחאים לו כפיים ממש. בימי ראשון סוגרים את הכביש שלאורך החוף לתנועה והוא הופך לטיילת אחת ארוכה של רצים ואופניים. הים כאן חזק יותר מקופקבנה והזרמים משמעותיים, לכן שוחים רק מול תחנת מצילים.
כ-3 שעות · כניסה חופשית
פארק לאז׳הParque Lage
אחוזה מתחילת המאה העשרים למרגלות הקורקובדו, שהחצר הפנימית שלה עם הבריכה והקשתות היא אחת התמונות המזוהות של ריו, ופסל כריסטו נראה ממנה ישירות מעל קו הגג. היום זו אקדמיה לאמנות עם כניסה חופשית, בית קפה בחצר וגנים שנמשכים אל תוך יער הטיז׳וקה. מכאן גם יוצא שביל ההליכה אל פסגת הקורקובדו, מסלול תלול של כשעתיים שאסור לעשות לבד ומומלץ רק עם מדריך.
כשעה וחצי · כניסה חופשית
הגן הבוטניJardim Botânico do Rio de Janeiro
גן בוטני שנוסד ב 1808 על ידי המלך ז׳ואאו השישי, ומחזיק כשמונת אלפים מיני צמחים על שטח של יותר מחמישים הקטאר. השדרה המפורסמת שלו היא שדרת עצי הדקל המלכותיים, מאה ושלושים עצים בגובה שלושים מטר בשורה אחת. זה גם אחד המקומות הטובים בעיר לראות קופי סאגוי וטוקנים בלי לצאת ממנה. הגן שקט ומוצל, ולכן הוא הפתרון הנכון ליום חם או לאחר צהריים גשום שבו אין טעם לעלות להרים.
כשעתיים · מחיר נמוך
פדרה דה גאווהPedra da Gávea
גוש הגרניט הגדול ביותר בעולם שיושב ישירות על קו החוף, בגובה שמונה מאות וארבעים ותשעה מטר, והנוף מהפסגה נחשב לטוב בעיר. זו אינה טיילת אלא טיפוס אמיתי של ארבע עד שש שעות הלוך ושוב, שכולל קטע סלע חשוף שדורש שימוש בידיים, וחלק מהמטפסים משתמשים בחבל. לא לעשות לבד, לא בגשם ולא בעונת הלחות, ורק עם מדריך מקומי מוסמך. מי שלא בכושר מתאים יקבל חוויה טובה בהרבה בפדרה בוניטה הסמוכה או בפאו דה אסוקר.
כ-5.5 שעות · מחיר בינוני
תצפית
★ פסל כריסטו הגואלCristo Redentor
פסל בגובה שלושים מטר על פסגת הר הקורקובדו, שנחנך בשנת 1931 והפך לסמל של ריו כולה. המשמעות האמיתית של הביקור היא פחות הפסל ויותר הנוף מלמעלה: כל המפרץ, החופים, האגם וההרים נפרשים במבט אחד. העלייה היא ברכבת ההרים מקוזמה ולהו או בוואן רשמית, ובשני המקרים חובה כרטיס מוזמן מראש לשעה מסוימת. הכלל החשוב: בודקים את מזג האוויר באותו בוקר, כי בימים מעוננים הפסגה בתוך ענן ולא רואים דבר.
כ-3 שעות · מחיר בינוני
★ אורקה ופאו דה אסוקרUrca
אורקה היא השכונה השקטה שבקצה שלה נמצאת תחנת הרכבל אל הר פאו דה אסוקר, כיכר הסוכר. הרכבל עולה בשני שלבים, קודם למורו דה אורקה ואז לפסגה, וכל שלב פותח נוף אחר על המפרץ ועל הכניסה לאוקיינוס. השעה המבוקשת היא כשעה לפני השקיעה, שמאפשרת לראות גם באור יום וגם את העיר נדלקת, ולכן כדאי כרטיס מראש. השכונה עצמה נעימה להליכה גם ביום, והטיילת הקטנה מול המפרץ היא מקום מנוחה אמיתי.
כ-3 שעות · מחיר בינוני
סלע ארפואדורArpoador
לשון סלע קטנה שמפרידה בין קופקבנה לאיפנמה, וההליכה עליה לוקחת עשר דקות בסך הכול. זו נקודת השקיעה הידועה של ריו: הקהל מתאסף על הסלעים, ובשנייה שהשמש נעלמת מאחורי דויס אירמאוס כולם מוחאים כפיים. הכניסה חופשית ואין צורך בשום הזמנה, רק להגיע כשעה לפני. אחרי החשכה המקום מתרוקן והסביבה נחשבת פחות בטוחה, ולכן יורדים משם יחד עם הקהל ולא נשארים לבד.
כשעה וחצי · כניסה חופשית
אוכל
קונפייטריה קולומבוConfeitaria Colombo
בית קפה מתקופת הבל אפוק במרכז ריו, מהיפים בעולם בסוגו. לא כשר.
יריד סאו קריסטובאוFeira de São Cristóvão
מרכז ענק בקמפו דה סאו קריסטובאו שמוקדש למסורות, לאוכל ולמוזיקה של צפון-מזרח ברזיל. לא כשר.
שופינג
אאוטלט פרמיום ריוOutlet Premium Rio de Janeiro
כפר אאוטלט פתוח על כביש וושינגטון לואיס בדוקה דה קשיאס, צפונית לריו.
כמה ימים בריו דה ז׳ניירו
המסלול המוכן שלנו לריו דה ז׳ניירו הוא 5 ימים, והוא מכסה 12 עצירות. אפשר לקצר או להאריך אותו - הסוכן יבנה מחדש לפי מספר הימים שיש לכם.
מסלול לריו דה ז׳ניירו - יום אחרי יום
יום 1 · החופים והשקיעה בארפואדור
חוף קופקבנה · חוף איפנמה · סלע ארפואדור
יום ראשון רגוע שמתאים גם לג׳ט לג. מתחילים בטיילת קופקבנה בבוקר, ממשיכים ברגל לאיפנמה, ומסיימים על סלעי ארפואדור כשעה לפני השקיעה. לוקחים מעט מזומן, בלי תכשיטים ובלי טלפון ביד ברחוב. אחרי החשכה חוזרים למלון במונית מוזמנת ולא ברגל לאורך הטיילת.
יום 2 · כריסטו, פארק לאז׳ה והגן הבוטני
פסל כריסטו הגואל · פארק לאז׳ה · הגן הבוטני
היום הזה תלוי לגמרי בעננות, ולכן בודקים תחזית בבוקר ומחליפים אותו עם יום אחר אם הפסגה מעוננת. מזמינים כרטיס לכריסטו לשעה מוקדמת, יורדים ממנו לפארק לאז׳ה שנמצא ממש למרגלות ההר, וממשיכים ברגל לגן הבוטני הסמוך.
יום 3 · המרכז ההיסטורי ואזור הנמל
מדרגות סלארון · רובע סנטה טרזה · מוזיאון האמנות של ריו
יום עירוני. מתחילים במדרגות סלארון מוקדם בבוקר לפני הקהל, עולים בחשמלית לסנטה טרזה ומבלים שם את הצהריים, ויורדים לכיכר מאואה. כל היום הזה נמצא באזורים שבהם שוד רחוב שכיח יותר, ולכן זהו היום שבו הכי חשוב לנוע במונית מוזמנת בין הנקודות ולא ברגל.
יום 4 · פאו דה אסוקר והמפרץ
אורקה ופאו דה אסוקר · חוף קופקבנה
משאירים את הרכבל לאורקה ליום עם ראות טובה. מגיעים לתחנה כשעה וחצי לפני השקיעה, עולים בשני השלבים ונשארים לראות את העיר נדלקת. אם נשאר זמן ביום, אפשר לחזור לים בקופקבנה בבוקר לפני כן.
יום 5 · טיפוס לפדרה דה גאווה
פדרה דה גאווה
יום שלם ומאומץ, ורק למי שבכושר מתאים ורק עם מדריך מקומי. יוצאים לפני הזריחה כדי להימנע מהחום, לוקחים לפחות שלושה ליטר מים לאדם, ומבטלים לגמרי אם ירד גשם ביממה שלפני, כי קטע הסלע החשוף הופך למסוכן. מי שמוותר על הטיפוס יכול להקדיש את היום ליער הטיז׳וקה או לחוף פרפייטה.
טיול משפחתי לריו דה ז׳ניירו
3 מקומות בקטלוג מסומנים כמתאימים למשפחות עם ילדים.
★ חוף קופקבנהCopacabana
ארבעה קילומטרים של חוף בלב אזור מגורים צפוף, עם הטיילת המפורסמת ודוגמת הגלים השחורים והלבנים ברצפה. החוף מחולק לתחנות מצילים ממוספרות, וזו הדרך שבה מקומיים קובעים פגישות. השירות שכדאי להכיר הוא ה barraca, דוכן שמשכיר כיסא ושמשייה ומגיש שתייה ישירות לחוף. שימו לב שהטיילת בלילה נחשבת מקום עם שוד רחוב שכיח, ולכן לוקחים לחוף מעט מזומן וכלום מעבר לזה.
כ-3 שעות · כניסה חופשית
פארק לאז׳הParque Lage
אחוזה מתחילת המאה העשרים למרגלות הקורקובדו, שהחצר הפנימית שלה עם הבריכה והקשתות היא אחת התמונות המזוהות של ריו, ופסל כריסטו נראה ממנה ישירות מעל קו הגג. היום זו אקדמיה לאמנות עם כניסה חופשית, בית קפה בחצר וגנים שנמשכים אל תוך יער הטיז׳וקה. מכאן גם יוצא שביל ההליכה אל פסגת הקורקובדו, מסלול תלול של כשעתיים שאסור לעשות לבד ומומלץ רק עם מדריך.
כשעה וחצי · כניסה חופשית
הגן הבוטניJardim Botânico do Rio de Janeiro
גן בוטני שנוסד ב 1808 על ידי המלך ז׳ואאו השישי, ומחזיק כשמונת אלפים מיני צמחים על שטח של יותר מחמישים הקטאר. השדרה המפורסמת שלו היא שדרת עצי הדקל המלכותיים, מאה ושלושים עצים בגובה שלושים מטר בשורה אחת. זה גם אחד המקומות הטובים בעיר לראות קופי סאגוי וטוקנים בלי לצאת ממנה. הגן שקט ומוצל, ולכן הוא הפתרון הנכון ליום חם או לאחר צהריים גשום שבו אין טעם לעלות להרים.
כשעתיים · מחיר נמוך
אוכל כשר ושבת בריו דה ז׳ניירו
לריו קהילה יהודית ותיקה ופעילה, בעיקר באזור קופקבנה ולבלון, ויש בעיר בתי כנסת פעילים ומרכז חב״ד. אספקת מזון כשר קיימת אך מצומצמת בהרבה מזו של סאו פאולו, שהיא מרכז החיים היהודיים בברזיל, וחלק ממה שזמין מגיע משם. בפועל כדאי לפנות לבית חב״ד המקומי או למזכירות הקהילה לפני הנסיעה ולתאם ארוחות שבת ורכישת מוצרים, ולא להסתמך על מציאה מקומית ברגע האחרון. בסופרמרקטים הגדולים אפשר למצוא מוצרים ארוזים עם הכשר, אבל צריך לחפש. אנחנו לא מפרסמים כאן שם של מסעדה או חנות מסוימת, כי המצב משתנה תכופות והאחריות על אימות ההשגחה היא של המטייל מול הגורם המקומי.
אין בקטלוג שלנו מקום כשר מאומת בריו דה ז׳ניירו. זה לא אומר שאין - זה אומר שעדיין לא בדקנו, ובכל מקרה כדאי לוודא מול המקום עצמו.
זמני כניסת שבת ויציאתה משתנים משבוע לשבוע, ולכן הם לא מופיעים בעמוד הזה - הסוכן מחשב אותם לפי התאריכים של הטיול שלכם.
מתי כדאי לנסוע לריו דה ז׳ניירו
החודשים הנוחים הם אפריל עד יוני והספטמבר עד נובמבר, שבהם הטמפרטורות נעימות, הלחות נסבלת והתצפיות נקיות יחסית. הקיץ המקומי, דצמבר עד מרץ, הוא העונה החמה והלחה: מעל שלושים מעלות עם לחות גבוהה, סופות אחר צהריים קצרות ועזות, וימים שבהם פסגת הקורקובדו נמצאת בתוך ענן ואין ממנה שום נוף. זו גם עונת השיא במחירים, ובשבוע הקרנבל המחירים קופצים פי כמה והעיר מלאה לחלוטין, מה שדורש הזמנה חודשים מראש. החורף, יוני עד אוגוסט, קריר יחסית, בערך עשרים ומשהו מעלות, נוח מאוד להליכות ולעליות להרים, אבל הים קר יותר וימי הים פחות מובטחים.
מה עוד קורה שם - אירועים וסגירות ששווה להכיר
קרנבל ריו
ריו בשיא המוחלט: מחירי מלונות פי כמה, דרישות מינימום לילות, טיסות יקרות ומלאות, וחלק גדול מהמסחר הרגיל בעיר סגור לארבעה-חמישה ימים. בנקים ומשרדים סגורים, מוזיאונים סגורים או בשעות חג, וחסימות רחובות מאטות מאוד את התנועה בזונה סול. גניבות כיס עולות משמעותית באזורי הבלוקוס. מי שטס לריו בפברואר מסיבה אחרת - או להתחייב לקרנבל או להזיז תאריכים.
פברואר או תחילת מרץ, נגזר ממועד תחילת הצום. חסימת החג הרשמית היא שני ושלישי שלפני יום רביעי של האפר, והמסיבות ברחוב רצות מסוף השבוע שלפני ולעיתים גם אחרי · התאריכים לשנה הזו עדיין לא פורסמו רשמית.
איך מגיעים לריו דה ז׳ניירו ואיך מסתובבים
- טיסות מתל אביב
- אין טיסה ישירה מתל אביב לריו דה ז׳ניירו. המסלולים הנפוצים הם דרך אירופה, בעיקר פרנקפורט, פריז, מדריד, ליסבון ורומא, או דרך איסטנבול ואדיס אבבה. משך הנסיעה הכולל הוא לרוב בין שמונה עשרה לעשרים ושתיים שעות עם חיבור אחד. שדה התעופה הבינלאומי הוא גלאו, GIG, בצפון העיר, וממנו לאזור החופים זו נסיעה של ארבעים דקות עד שעה וחצי לפי הפקקים. שדה סנטוס דומונט, SDU, במרכז, משמש רק לטיסות פנים. מזמינים מונית באפליקציה או דרך דלפק רשמי בתוך הטרמינל, ולא מקבלים הצעות נסיעה ממי שניגש אליכם באולם.
- תחבורה בעיר
- המטרו של ריו נקי, בטוח ויעיל, ומחבר את קופקבנה ואיפנמה למרכז העיר, אבל הוא מכסה רק חלק מהעיר. אוטובוסים מגיעים לכל מקום אך קשים להבנה ונחשבים פחות בטוחים, ורוב המטיילים מוותרים עליהם. הפתרון המעשי הוא אפליקציית הזמנת נסיעות, שזולה יחסית וזמינה בכל שעה, וזו גם הדרך הנכונה לנוע אחרי החשכה. מכונית שכורה אינה מומלצת בעיר עצמה: החניה קשה, הפקקים כבדים, ועצירה ברמזור בלילה נחשבת סיכון, ולכן מקומיים נוהגים להאט ולא לעצור לגמרי.
- ויזה לברזיל
- ישראלים פטורים מוויזה לביקור תיירותי של עד תשעים יום בברזיל. הדרכון חייב להיות בתוקף לפחות שישה חודשים מיום הכניסה. בכניסה עשויים לבקש הוכחת כרטיס יציאה מהמדינה והוכחת מקום לינה, ולכן כדאי שיהיו זמינים בטלפון. שימו לב שהפטור הוא הדדי ויכול להשתנות, ולכן נכון לוודא באתר הקונסוליה הברזילאית לפני הנסיעה. חיסון קדחת צהובה אינו נדרש לכניסה מישראל, אבל הוא מומלץ בפועל למי שנוסע לאזור האמזונס, לפנטנל או לאזורי היער, וחלק מהמדינות השכנות ידרשו אישור חיסון אם תיכנסו אליהן מברזיל.
- מטבע
- המטבע הוא ריאל ברזילאי, BRL, ומסומן R$. אין צורך להביא מזומן מישראל: הדרך הזולה היא למשוך מכספומט של בנק גדול, בעיקר Banco do Brasil, Bradesco או Santander, ולסרב תמיד להמרה שהמכשיר מציע בשקלים או בדולרים. כספומטים רבים מגבילים משיכה ללילה ומפסיקים לפעול בשעות הקטנות מטעמי ביטחון. אל תמשכו כסף ממכשיר ברחוב פתוח ובוודאי לא בלילה, אלא רק בתוך סניף, קניון או שדה תעופה. נהוג להשאיר את הארנק בבית: לוקחים סכום קטן ליום, וכרטיס אחד.
- סים וגלישה
- המפעילות הן Vivo, Claro ו TIM, וכולן מוכרות חבילות תיירים. רכישת סים דורשת מספר CPF, מספר משלם מסים ברזילאי, שאין למטייל, ולכן בפועל הרבה מטיילים נתקלים בסירוב בחנויות. הפתרון המעשי הוא eSIM שנרכש מראש מהארץ, והוא עובד היטב בערים ובחופים. הכיסוי מצוין בערים הגדולות ולאורך החוף, חלקי בפנים הארץ, וכמעט לא קיים באמזונס מחוץ ליישובים.
- תשלומים
- ברזיל היא מהמדינות הכי מתקדמות בעולם בתשלומים דיגיטליים, וכרטיס אשראי מתקבל כמעט בכל מקום, כולל דוכני חוף ומוניות. המערכת המקומית Pix שולטת בכל העברה בין אנשים, אבל היא דורשת חשבון בנק ברזילאי ולכן אינה זמינה לתייר. מזומן עדיין נחוץ לדוכני אוכל קטנים, לטיפים ולאוטובוסים מקומיים. שימו לב שבברזיל מקובל לשאול אם לחייב בתשלומים, à vista או parcelado, ותייר תמיד עונה à vista, תשלום אחד.
שאלות נפוצות על לריו דה ז׳ניירו
- כמה ימים כדאי בריו דה ז׳ניירו?
- המסלול המוכן שלנו לריו דה ז׳ניירו הוא 5 ימים ומכסה 12 עצירות. אפשר לקצר או להאריך אותו לפי מספר הימים שיש לכם.
- מתי הכי כדאי לנסוע לריו דה ז׳ניירו?
- החודשים הנוחים הם אפריל עד יוני והספטמבר עד נובמבר, שבהם הטמפרטורות נעימות, הלחות נסבלת והתצפיות נקיות יחסית. הקיץ המקומי, דצמבר עד מרץ, הוא העונה החמה והלחה: מעל שלושים מעלות עם לחות גבוהה, סופות אחר צהריים קצרות ועזות, וימים שבהם פסגת הקורקובדו נמצאת בתוך ענן ואין ממנה שום נוף. זו גם עונת השיא במחירים, ובשבוע הקרנבל המחירים קופצים פי כמה והעיר מלאה לחלוטין, מה שדורש הזמנה חודשים מראש. החורף, יוני עד אוגוסט, קריר יחסית, בערך עשרים ומשהו מעלות, נוח מאוד להליכות ולעליות להרים, אבל הים קר יותר וימי הים פחות מובטחים.
- יש אוכל כשר בריו דה ז׳ניירו?
- לריו קהילה יהודית ותיקה ופעילה, בעיקר באזור קופקבנה ולבלון, ויש בעיר בתי כנסת פעילים ומרכז חב״ד. אספקת מזון כשר קיימת אך מצומצמת בהרבה מזו של סאו פאולו, שהיא מרכז החיים היהודיים בברזיל, וחלק ממה שזמין מגיע משם. בפועל כדאי לפנות לבית חב״ד המקומי או למזכירות הקהילה לפני הנסיעה ולתאם ארוחות שבת ורכישת מוצרים, ולא להסתמך על מציאה מקומית ברגע האחרון. בסופרמרקטים הגדולים אפשר למצוא מוצרים ארוזים עם הכשר, אבל צריך לחפש. אנחנו לא מפרסמים כאן שם של מסעדה או חנות מסוימת, כי המצב משתנה תכופות והאחריות על אימות ההשגחה היא של המטייל מול הגורם המקומי.
- איך מגיעים לריו דה ז׳ניירו מישראל?
- אין טיסה ישירה מתל אביב לריו דה ז׳ניירו. המסלולים הנפוצים הם דרך אירופה, בעיקר פרנקפורט, פריז, מדריד, ליסבון ורומא, או דרך איסטנבול ואדיס אבבה. משך הנסיעה הכולל הוא לרוב בין שמונה עשרה לעשרים ושתיים שעות עם חיבור אחד. שדה התעופה הבינלאומי הוא גלאו, GIG, בצפון העיר, וממנו לאזור החופים זו נסיעה של ארבעים דקות עד שעה וחצי לפי הפקקים. שדה סנטוס דומונט, SDU, במרכז, משמש רק לטיסות פנים. מזמינים מונית באפליקציה או דרך דלפק רשמי בתוך הטרמינל, ולא מקבלים הצעות נסיעה ממי שניגש אליכם באולם.
- צריך ויזה לברזיל לישראלים?
- ישראלים פטורים מוויזה לביקור תיירותי של עד תשעים יום בברזיל. הדרכון חייב להיות בתוקף לפחות שישה חודשים מיום הכניסה. בכניסה עשויים לבקש הוכחת כרטיס יציאה מהמדינה והוכחת מקום לינה, ולכן כדאי שיהיו זמינים בטלפון. שימו לב שהפטור הוא הדדי ויכול להשתנות, ולכן נכון לוודא באתר הקונסוליה הברזילאית לפני הנסיעה. חיסון קדחת צהובה אינו נדרש לכניסה מישראל, אבל הוא מומלץ בפועל למי שנוסע לאזור האמזונס, לפנטנל או לאזורי היער, וחלק מהמדינות השכנות ידרשו אישור חיסון אם תיכנסו אליהן מברזיל.
רוצים את זה כמסלול אמיתי, מותאם לכם?
ספרו לסוכן מתי אתם נוסעים, עם מי, ומה חשוב לכם - והוא יבנה מסלול יום-אחרי-יום על מפה, מתוך אותם מקומות שבעמוד הזה.
לתכנון טיול לריו דה ז׳ניירו עם הסוכןריו דה ז׳ניירו נמצאת גם באוספים האלה
המידע בעמוד נאסף ונערך על ידי צוות טיול+. שעות פתיחה, מחירים וכשרות משתנים - כדאי לוודא מול המקום עצמו לפני שיוצאים.