עמק הריין והמוזלRhein & Mosel
שני נהרות שנפגשים בקובלנץ: הריין, שקטע העמק העליון שלו הוא אתר מורשת עולמית עם עשרות טירות על גבעות מעל מדרונות כרמים תלולים, והמוזל המתפתל שלאורכו יינות ריזלינג ועיירות אבן. בשולי האזור עומדות טרייר, העיר הרומית העתיקה בגרמניה, וּוורמס, אחת מערי שו״ם שבהן נולדה למעשה יהדות אשכנז. זה מסלול קצר במרחקים ועמוס בתוכן.
טירה מימי הביניים שיושבת על צוק בעמק יער צדדי מעל המוזל, ומוחזקת בידי אותה משפחה מזה כשלושים ושלושה דורות. בניגוד לרוב טירות האזור היא מעולם לא נהרסה ולא שוחזרה מחדש, ולכן הפנים אותנטי עם ריהוט, שריון ואוצר. הביקור בפנים אפשרי רק בסיור מודרך; באנגלית יש שעות מוגדרות. מהחניה יש הליכה של כ-15 דקות ביער או שאטל בתשלום. סגורה בחורף, בערך מנובמבר עד אמצע אפריל.
שער עיר רומי מהמאה השנייה, הגדול והשמור מצפון לאלפים, ובנוי מגושי אבן חול שהושחרו במאות השנים ומכאן שמו. שרד משום שהוסב לכנסייה בימי הביניים. הוא הסמל של טרייר, העיר העתיקה בגרמניה, שבה יש גם אמפיתאטרון רומי, מרחצאות קיסריים, בזיליקת קונסטנטין וקתדרלה. אפשר לעלות לקומות העליונות של השער בכרטיס. כרטיס משולב לכל האתרים הרומיים משתלם.
העיירה המרכזית של עמק המוזל, עם רחוב ראשי של בתי חצי-עץ, טיילת נהר, ומעליה טירת רייכסבורג. חשוב לדעת שהטירה הנוכחית היא שחזור נאו-גותי מ-1868 ולא מבנה מקורי, והביקור בה רק בסיור מודרך. יש רכבל אל תצפית פינרקרויץ מעל הכרמים. בקיץ ובחגי היין העיירה עמוסה מאוד ובחניה קשה; מחוץ לעונה שקטה ורבים מהעסקים סגורים.
עיירה קטנה על גדת הריין, אולי היפה בעמק, עם חומות עיר שרידיות, בתי חצי-עץ צבעוניים וחורבות קפלת ורנר הגותית על המדרון. מעליה טירת שטאלק, שהיא היום אכסניית נוער בנוף יוצא דופן. לעיירה היסטוריה יהודית קשה: עלילת הדם של ורנר מ-1287 הביאה לפרעות בקהילות הריין, וקפלת החורבה קשורה בדיוק לאותו סיפור. מסילת רכבת עוברת ממש בשולי העיירה ומרעישה.
הטירה היחידה בעמק הריין העליון שמעולם לא נהרסה, מעל העיירה ברַאוּבַּך. בשל כך הפנים שלה נותן תמונה נדירה של טירה מתפקדת: מטבח, מרתף יין, אולם אבירים, בית מרקחת וחדר עינויים. הביקור אפשרי אך ורק בסיור מודרך של כשעה, לרוב בגרמנית עם דף באנגלית, ובשעות קבועות. הרצפות אבן, לא ישרות ולא נגישות לעגלות או לכיסאות גלגלים. העלייה מהעיירה תלולה.
צוק צפחה בגובה כ-130 מטר שבו הריין צר ועמוק במיוחד, ומכאן האגדה על העלמה ששירתה הטביעה ספנים - למעשה שיר של היינריך היינה מ-1824 שהפך למיתוס. התצפית מלמעלה על העיקול והספינות יפה מאוד, אך המקום עצמו הוא רמה עם חניה, מזנון ואמפיתאטרון, וחלק מהמבקרים מתאכזבים. אפשר גם לראותו מהמים בשיט הנהר, שזו נקודת המבט הקלאסית.
אחת משלוש ערי שו״ם (שפירא, וורמייזא, מגנצא) שבהן התגבשה יהדות אשכנז, ואתר מורשת עולמית של אונסק״ו מאז 2021. בעיר בית הכנסת של וורמס, שיסודותיו מהמאה ה-11 והמבנה הנוכחי שוחזר אחרי ליל הבדולח וההרס במלחמה, ולצידו ״ישיבת רש״י״ ומקווה מימי הביניים. בית העלמין היהודי היילִיגֶר זַנד הוא העתיק באירופה עם מצבות מ-1058 ואילך. בעיר גם קתדרלה רומנסקית גדולה. וורמס עצמה נהרסה כמעט כליל ב-1945 ונבנתה מחדש, ולכן אינה עיר יפה.
סמטה צרה בת כ-140 מטר ברידסהיים, דחוסה במרתפי יין וטברנות - הרחוב שמסמל יותר מכל את תרבות שתיית הריסלינג של עמק הריין. צפוף ותיירותי בקיץ, וזו בדיוק הנקודה שלו.
מנזר ציסטרציאני מהמאה ה-12 ברינגאו שהוא גם אחד מיקבי הריסלינג הוותיקים והחשובים בגרמניה, בבעלות מדינת הסן. אולמות האבן שימשו לצילומי שם הוורד, ובמרתפים מתקיימות טעימות. לא כשר.
יקב ריזלינג מוכר בעולם בסנקט יוהניסהוף שבברנקסטל, בלב כפרי היין של המוזל. היין כאן אינו כשר.
מצב הכשרות בעמק הריין והמוזל
בערי הריין ההיסטוריות אין תשתית כשרה שוטפת, אבל יש קהילות מאורגנות בקרבת מקום. פרנקפורט היא המרכז: יש בה מסעדות וחנויות כשרות, בתי כנסת וחב״ד, וזו הנקודה להצטייד לפני שיוצאים לעמק. גם בקלן, במיינץ ובדיסלדורף יש קהילות פעילות ולעיתים מכולת או קייטרינג כשר, אך יש לוודא טלפונית מראש כי השעות מוגבלות. בוורמס עצמה יש קהילה קטנה מאוד; המבנים היהודיים שם הם אתרי מורשת ולא תשתית שירות. במטבח המקומי חזיר ונקניקים מרכזיים לגמרי ואפילו מרקים וירקות מבושלים עשויים לכלול שומן חזיר, אז יש לשאול. יינות הריזלינג של האזור אינם כשרים, אך בגרמניה נמכרים יינות כשרים מיובאים בחנויות הכשרות בפרנקפורט. לחם, גבינות עם הכשר, פירות וירקות זמינים בכל סופרמרקט, ומוצרים עם הכשר אירופי אפשר למצוא ברשתות הגדולות.
מידע פרקטי לישראלים
הכניסה הנוחה היא טיסה ישירה מתל אביב לפרנקפורט (FRA), שממנה כשעה נסיעה לוורמס וכשעה וחצי לעמק הריין. חלופות: לופטהאנזה ואחרות טסות גם לדיסלדורף ולקלן-בון, ושדה פרנקפורט-האן זול יותר אך רחוק. שדה לוקסמבורג קרוב מאוד לטרייר, כשלושת רבעי שעה.
שנגן - ללא ויזה לישראלים עד 90 יום.
אירו (€).
eSIM אירופי או כרטיס Telekom/O2. חשוב: בגרמניה רישום SIM מקומי דורש דרכון.
הפתעה לישראלים: בגרמניה עדיין יש מקומות שמקבלים רק מזומן (Bar zahlen) - להחזיק תמיד כמה עשרות אירו.
רכב שכור נותן את החופש הרב ביותר, והכבישים מצוינים; שימו לב שבערים היסטוריות רבות יש אזורי סביבה (Umweltzone) שדורשים מדבקה ירוקה, שחברות ההשכרה בדרך כלל מספקות. חלופה טובה: קו הרכבת לאורך הריין עוצר כמעט בכל עיירה בתדירות גבוהה, וכרטיס יום אזורי זול. לאורך הריין פועלות מעבורות רכב קטנות בין הגדות. חברת KD מפעילה שיט נהר עונתי בין העיירות, שאפשר לשלב עם רכבת בכיוון אחד. לטירת אלץ אין תחבורה ציבורית סבירה.