פנמה: התעלה, בוקאס ובוקטהPanama: Canal, Bocas & Boquete
פנמה מציעה במדינה קטנה מאוד שלושה עולמות שונים. עיר פנמה היא מטרופולין עם קו רקיע של מגדלים, ולידה קסקו ויכו הקולוניאלי ותעלת פנמה שאפשר לראות מקרוב איך אונייה חוצה אותה. בצפון-מזרח שוכנים איי גונה יאלה, מאות אי חול ודקלים בשליטת עם הגונה, כמעט בלי חשמל ובלי מלונות. ובמערב, מול הים הקריבי, בוקאס דל טורו הרגועה, ובהרים בוקטה עם מטעי הקפה והר הגעש ברו.
העיר העתיקה של פנמה, שנבנתה ב-1673 אחרי שהפיראט הנרי מורגן שרף את העיר המקורית. רחובות אבן צרים, מרפסות ברזל, כנסיות מהמאה השבע-עשרה ובניינים משוחזרים לצד חורבות. מהטיילת בקצה יש תצפית מפורסמת על מגדלי העיר החדשה מעבר למפרץ, וזה מקום טוב לשקיעה ולערב.
מרכז המבקרים הקרוב ביותר לעיר פנמה, כעשרים דקות נסיעה, ובו מרפסת תצפית ממש מעל תאי המים. רואים אונייה נכנסת, השערים נסגרים, המים עולים או יורדים כתשע מטר וקטרי ה״פרדות״ מלווים אותה על המסילה. יש גם מוזיאון וסרט. בדקו לפני ההגעה את לוח מעברי האוניות - בין המעברים אין הרבה מה לראות.
ארכיפלג של יותר משלוש מאות ושישים איים קטנים בים הקריבי, בשליטה עצמאית של עם הגונה. חלק גדול מהאיים אינם מיושבים כלל: רצועת חול, כמה דקלים ומים רדודים. הלינה היא בבקתות בסיסיות או בהמוק, לרוב בלי חשמל רציף ובלי מים חמים. מגיעים בג׳יפ מעיר פנמה ואז בסירה, ומשלמים אגרת כניסה לקומרקה.
ארכיפלג קריבי בצפון-מערב המדינה, עם עיירה קטנה על קרשים מעל המים ואיים שמגיעים ביניהם בסירות מונית. יש כאן חופי כוכבי ים, יערות מנגרובים, גלים לגולשים ואחת מאוכלוסיות צפרדעי החץ האדומות המפורסמות בעולם. האווירה רגועה ולילית, והים כאן חמים ורדוד.
עיירת הרים בגובה כאלף ומאתיים מטר בעמק ירוק, קרירה ונעימה אחרי הלחות של החוף. סביבה מטעי קפה שמייצרים חלק מהפולים היקרים בעולם וסיורי טעימות אמיתיים, וגם שבילי ענן כמו סנדרו לוס קצאלס שבו יש סיכוי לראות קצאל. יש כאן קהילה גדולה של גמלאים אמריקאים, וזה מורגש במחירים.
הנקודה הגבוהה בפנמה, 3,474 מטר, ומהפסגה שלה אפשר בבוקר בהיר לראות את שני האוקיינוסים בו זמנית - מקרים בודדים בעולם. עולים בלילה, כשש שעות טיפוס בדרך עפר תלולה, כדי להגיע לזריחה. קר מאוד למעלה ורוח חזקה, וכשהעננים סגורים לא רואים כלום - זה הימור מודע.
כפר שיושב בתוך לוע של הר געש כבוי ענק, כשעתיים נסיעה מעיר פנמה. סביבו קירות הלוע, מפלים, מעיינות חמים ושבילים קצרים, ובמרכזו שוק ידניים ופרחים. זו העצירה הנוחה ביותר למי שיש לו רק יום אחד מחוץ לעיר, והאוויר כאן קריר בהרבה מהחוף.
בית קלייה ובית קפה של משפחת רואיס בבאחו בוקטה, בעמק הקפה שבמרומי צ׳יריקי. אפשר גם לשבת וגם לצאת לסיור מודרך שעובר בחווה, בבית העיבוד, במעבדת הקלייה ובטעימות. את הסיור צריך לתאם מראש.
מצב הכשרות בפנמה: התעלה, בוקאס ובוקטה
עיר פנמה היא יוצאת דופן באמריקה התיכונה: יש בה קהילה יהודית גדולה וותיקה, בתי כנסת פעילים, מסעדות ומרכולים בפיקוח, ובית חב״ד. זו הזדמנות אמיתית להצטייד לכל הטיול, ולא רק לאכול ארוחה אחת. מחוץ לבירה המצב הפוך לגמרי: בבוקטה, בבוקאס דל טורו ובאיי גונה יאלה אין שום תשתית כשרות, ובאיים האוכל מבוסס דגים ופירות ים ומבושל במטבח אחד. מי ששומר כשרות צריך לצאת מעיר פנמה עם מלאי לכל הימים שבחוץ.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מישראל. מגיעים לטוקומן שבעיר פנמה (PTY) עם חיבור דרך מדריד, פרנקפורט, איסטנבול או ניו יורק. טוקומן הוא צומת התעופה הגדול של אמריקה הלטינית, וזו גם נקודת חיבור נוחה למי שממשיך לקולומביה, לפרו או לקוסטה ריקה. לבוקאס דל טורו ולדוד יש טיסות פנימיות קצרות שחוסכות נסיעות ארוכות.
ישראלים פטורים מאשרה לשהייה של עד 90 יום, נכון להיום ובכפוף לשינויים. נדרש דרכון בתוקף לשישה חודשים לפחות. בכניסה נהוג לבקש כרטיס יציאה מהמדינה והוכחת אמצעים כספיים, ולעיתים באמת בודקים - שווה להגיע עם כרטיס המשך מודפס.
הבלבואה הפנמי צמוד לדולר האמריקאי ביחס של אחד לאחד, ובפועל משתמשים בשטרות דולר אמריקאי ובמטבעות מקומיים. המדינה יקרה יותר משכנותיה בצפון אבל זולה מקוסטה ריקה. כספומטים יש בכל עיר, אבל באיי גונה יאלה אין כספומט בכלל ומשלמים במזומן על הכל.
+Movil ו-Digicel מכסות היטב את עיר פנמה, את בוקטה ואת בוקאס דל טורו. בגונה יאלה הקליטה חלקית מאוד ובחלק מהאיים אין חשמל אחרי חצות. סים מקומי נקנה בזול עם דרכון בשדה התעופה או בקניון.
כרטיסים מתקבלים בעיר פנמה, בבוקטה ובמלונות. בגונה יאלה, בשווקים ובתחבורה הציבורית מזומן בלבד, ורצוי שטרות קטנים. אין בפנמה תשתית כשרות מסחרית רחבה, אבל בעיר פנמה יש קהילה יהודית ותיקה וגדולה יחסית עם בתי כנסת, מסעדות כשרות וחנויות - וזה יוצא דופן באזור. שימו לב שאזור הדריאן בגבול קולומביה מסוכן ואינו חלק משום מסלול תיירותי.
הכביש הפאן-אמריקאי חוצה את המדינה ואוטובוסים בין-עירוניים נוחים וזולים - עיר פנמה לדוד היא כשבע שעות. לאיי גונה יאלה נוסעים רק בג׳יפ מאורגן ואז בסירה, ובשום מקרה לא ברכב שכור. בבוקאס מתניידים בסירות מונית. שכירת רכב הגיונית לאזור אל ואיה ולצ׳יריקי, אבל בעיר פנמה התנועה כבדה וחניה יקרה - שם עדיף מטרו ומוניות אפליקציה.