פלאוואן: אל נידו וקורוןPalawan: El Nido & Coron
פלאוואן היא רצועת אי ארוכה וצרה בקצה המערבי של הפיליפינים, והיא כמעט תמיד בראש רשימות האיים היפים בעולם. בצפון יושבת אל נידו, שממנה יוצאים בכל בוקר סיורי סירות בין עשרות איי גיר ולגונות סגורות. צפונה משם קורון, עם אגם קיאנגן שמימיו שקופים ועם צי ספינות יפניות שהוטבע כאן ב-1944 והפך לאתר צלילה עולמי. במרכז האי נמצא הנהר התת-קרקעי של פוארטו פרינססה.
עיירת דייגים שהפכה לבירת התיירות של צפון פלאוואן, דחוסה בין צוק גיר לים. ממנה יוצאים סיורי הסירות המסומנים A, B, C ו-D, שכל אחד מכסה קבוצת איים ולגונות אחרת. העיירה עצמה קטנה, רועשת ולא יפה במיוחד, אבל הנוף מהמזח ומחוף קורונג קורונג בשקיעה הוא מהטובים באזור.
המפרץ שמול אל נידו, ובו כארבעים ושניים איי גיר. הלגונה הגדולה היא מפרץ סגור שנכנסים אליו דרך פתח צר בקיאק, והמים בו רדודים ובצבע ירקרק זוהר. לצידה הלגונה הקטנה, לגונת הנחשים עם רצועת חול שנחשפת בשפל, וחופים כמו סבן קומנדוס ומטינלוק. מגיעים רק בסיור סירה מאורגן.
רצועת חול זהוב באורך ארבעה קילומטרים בערך, כארבעים דקות נסיעה צפונה מאל נידו בדרך שחלקה עדיין עפר. בניגוד ללגונות היא כמעט ריקה, עם כמה בקתות שמגישות אוכל וללא בנייה של ממש. בקצה הדרומי אפשר לטפס לתצפית שמשם רואים את החוף הכפול - שתי רצועות חול שנפגשות. הזרם כאן חזק מאשר בלגונות.
עיירת הבסיס לחלק הצפוני של פלאוואן, קטנה ורגועה יותר מאל נידו. מעליה עומד הר טאפיאס, ואליו מטפסים בשבע מאות ועשרים מדרגות - כארבעים דקות של הזעה - לתצפית מעגלית על המפרץ ועל האיים בשקיעה. בשולי העיירה יש מעיינות חמים מלוחים שנעימים אחרי הירידה.
אגם מים מתוקים בלב אי קורון, שנחשב לנקי ביותר בפיליפינים - רואים בו את הקרקעית בעומק עשרות מטרים. מגיעים בסירה ואז בטיפוס קצר ותלול מעל המפרץ, והתצפית מהמדרגות בדרך היא התמונה המוכרת של האזור. האי הוא שטח מסורתי של בני הטגבנואה, ולכן יש כאן כללי התנהגות ואיסור על תחתית לגוף.
אי גיר מוקף צוקים אנכיים, ובו הלגונה הכפולה שעוברים בין שני חלקיה דרך פתח נמוך בסלע, אגם ברקואיט וחופי חול קטנים. סביבו נחות על קרקעית הים עשר ספינות יפניות שהוטבעו בהתקפה אמריקאית בספטמבר 1944, רובן בעומק שמתאים גם לצוללים מתחילים - וזה מה שהפך את קורון לאתר צלילה בדרג עולמי.
נהר שזורם כשמונה קילומטרים בתוך מערכת מערות תחת רכס גיר ונשפך ישירות לים, אתר מורשת עולמית ואחד משבעת פלאי הטבע החדשים. שטים בו בסירת משוטים כשעה בתוך אולמות ענק מלאי נטיפים ועטלפים. מגיעים מפוארטו פרינססה בנסיעה של כשעתיים, והכניסה מוגבלת במכסה יומית שחייבים להזמין מראש.
מצב הכשרות בפלאוואן: אל נידו וקורון
אין בפלאוואן שום תשתית כשרות - לא מסעדה, לא חנות ולא בית חב״ד. בית חב״ד הקרוב הוא במנילה, והוא הכתובת היחידה בפיליפינים לסעודות ולמוצרים כשרים, ושווה לעצור שם בדרך ולהצטייד. באיים עצמם התפריט מבוסס כמעט כולו על דגים ופירות ים, וסיורי הסירות כוללים ארוחת צהריים על החוף שמבושלת על גריל משותף. מי ששומר כשרות צריך להצטייד מראש במנילה או בפוארטו פרינססה בטונה, קטניות בקופסה, לחם ופירות, ולהודיע לחברת הסיור מראש.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מישראל. מגיעים עם חיבורים למנילה (MNL) דרך דובאי, איסטנבול, בנגקוק או סינגפור, ומשם טיסה פנימית לפוארטו פרינססה (PPS) או לבוסואנגה שמשרתת את קורון (USU). יש גם שדה פרטי קטן באל נידו (ENI) עם טיסות יקרות ממנילה ומססבו. השאירו מרווח גדול בין הטיסה הפנימית לבינלאומית - ביטולים בגלל מזג אוויר שכיחים.
לישראלים יש כאן הסדר מיוחד: פטור מאשרה לשהייה של עד 59 יום, ארוך משמעותית מהשלושים שמקבלים רוב הלאומים, נכון להיום ובכפוף לשינויים. נדרש דרכון בתוקף לשישה חודשים לפחות מעבר לתאריך היציאה וכרטיס יציאה מהמדינה. כמו כן נדרש רישום מקוון במערכת eTravel בימים שלפני הנחיתה - ללא עלות, אבל בלעדיו מעכבים בשדה.
פסו פיליפיני (PHP). המדינה זולה מאוד, בערך ברמת תאילנד או פחות. כספומטים יש בפוארטו פרינססה, באל נידו ובקורון, אבל הם מוגבלים במשיכה ולעיתים ריקים - נכנסים לאיים עם מזומן. סיורי הסירות והכניסות לאתרים משולמים במזומן בלבד.
Globe ו-Smart מכסות את הערים ואת מרכזי אל נידו וקורון סבירות בלבד. בין האיים, במסלולי הסירות ובנהר התת-קרקעי אין קליטה. סים מקומי נקנה בזול בשדה התעופה עם דרכון, וכדאי לקנות חבילה עם הרבה נפח כי הוויי-פיי במלונות איטי.
מזומן שולט מחוץ למלונות הגדולים. אין בפיליפינים תשתית כשרות מסחרית מחוץ למנילה, ובית חב״ד במנילה הוא הכתובת המרכזית. שימו לב שהאזורים בדרום המדינה, ובעיקר מינדנאו ואיי סולו, נמצאים תחת אזהרות מסע ואינם חלק מהמסלול התיירותי - פלאוואן רחוקה מהם. עונת הטייפונים נמשכת בערך מיוני עד נובמבר ומשבשת טיסות פנימיות.
בין פוארטו פרינססה לאל נידו נוסעים בוואן משותף, כחמש עד שש שעות בדרך מפותלת. בין אל נידו לקורון יש מעבורת מהירה של כארבע שעות שיוצאת פעם או פעמיים ביום ותלויה במזג האוויר. בתוך העיירות מתניידים בטרייסיקל, ובין האיים אך ורק בסירות בנקה מאורגנות. שכירת אופנוע נפוצה, אבל הכבישים צרים והביטוח הישראלי בדרך כלל לא מכסה.