אוחריד וסקופיהOhrid & Skopje
אוחריד יושבת על אחד האגמים העתיקים והעמוקים באירופה, עם עיר עתיקה של סמטאות אבן שמטפסות במעלה גבעה וכנסיות ביזנטיות קטנות שנבנו על קצה הצוק. סקופיה, שלוש שעות צפונה, היא עיר מפוצלת: בזאר עות׳מאני חי ונושם מצד אחד של הוארדר, ומרכז שיש עם פסלים ענקיים משנות האלפיים מהצד השני. בין השתיים יש קניון, אגם הרים ופארק לאומי, והכל בזול.
כנסייה מהמאה ה-13 על צוק מעל האגם, בשילוב של אדריכלות ביזנטית וארמנית, עם ציורי קיר מקוריים בפנים. הכנסייה עצמה קטנה מאוד ולוקח עשר דקות לראות אותה, אבל המקום הוא בעיקר הנקודה עצמה - צוק, אגם והרים אלבניים מולו. לשקיעה מגיעים מוקדם, כי המרפסת מתמלאת.
המצודה שבנה הצאר שמואל הבולגרי במאה ה-10, כשאוחריד הייתה בירת ממלכתו. חומות משוחזרות שאפשר להלך עליהן כמעט לכל אורכן, והנוף מהן משתרע על העיר העתיקה, האגם וההרים. מתחת למצודה, בדרך למטה, יושב התיאטרון האנטיקי ההלניסטי שעדיין מארח הופעות בקיץ.
מנזר מהמאה ה-10 בקצה הדרומי של האגם, ממש על גבול אלבניה, עם כנסייה מכוסה ציורי קיר וטווסים שמסתובבים בחצר. ליד המנזר נובעים מעיינות שחור דרים והמים בהם שקופים לחלוטין - סירות משוט לוקחות סיבוב קצר ביניהם. אפשר להגיע בסירה מאוחריד, וזו הדרך היפה יותר.
אחד הבזארים העות׳מאניים הגדולים ששרדו בבלקן, ופועל ברציפות מהמאה ה-12. סמטאות אבן עם צורפי כסף, חייטים, מסגדים מהמאה ה-15 וחאנים משוחזרים, והכל עדיין שוק אמיתי שהמקומיים קונים בו ולא תפאורה. בערב הוא הופך לאזור הבילוי הטוב בעיר, עם בתי קפה ומסעדות מקדוניות ואלבניות.
מוזיאון שנפתח ב-2011 בשולי הרובע היהודי ההיסטורי של סקופיה, ומספר את סיפורה של קהילה ספרדית בת חמש מאות שנה. במרץ 1943 גורשו 7,144 יהודי מקדוניה לטרבלינקה ביום אחד, וכמעט אף אחד לא שרד - זהו אחד מאחוזי ההשמדה הגבוהים באירופה כולה. התצוגה עוברת מהקהילה הספרדית ועד הגירוש, וכתובה גם באנגלית.
קניון עם אגם מלאכותי ירוק כהה, במרחק חצי שעה בלבד ממרכז סקופיה. שביל צמוד קיר לוקח כשעה עד מנזר ומערות, ומשם אפשר לשכור קיאק או לעלות על סירה למערת ורלו, שנחשבת מהעמוקות בעולם. פעילות של חצי יום, וזו ההימלטות הכי קלה מהעיר.
עיר שייסד פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר מוקדון, במאה הרביעית לפני הספירה. מה ששרד ומצדיק את העצירה הוא רצפות הפסיפס הביזנטיות מהבזיליקות - שטח גדול של פסיפס צבעוני עם חיות ומוטיבים צמחיים, במצב שימור טוב במיוחד. נמצא בקצה הדרומי של ביטולה, העיר השנייה בגודלה במדינה.
הפארק הלאומי הגדול במדינה, בין אוחריד לסקופיה, עם אגם מלאכותי שבתוכו עומדת כנסייה שקועה למחצה - האתר המצולם ביותר כאן. בקיץ יש מסלולי הליכה ומפלים, ובחורף פועל אתר הסקי הגדול בצפון מקדוניה. בפארק חיים דובים חומים וזאבים, וסיכוי לראות אותם אפסי אבל השטח באמת פראי.
השוק הירוק הפתוח והגדול של סקופיה בשולי הבזאר העתיק, מקום נפרד מהבזאר עצמו.
מצב הכשרות באוחריד וסקופיה
אין בצפון מקדוניה אף מסעדה כשרה, אף חנות כשרה ואין בית חב״ד. הקהילה היהודית מונה כמאתיים איש, כמעט כולם בסקופיה, ובית הכנסת בעיר פעיל בעיקר בחגים. מי ששומר כשרות מסתמך על מוצרים סגורים עם הכשר בסופרמרקטים הגדולים בסקופיה, על ירקות ופירות ועל דגי אגם שקונים ומבשלים לבד. הכיוון המעשי הוא לינה עם מטבח.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מתל אביב. הדרך הנפוצה היא טיסה עם חיבור לסקופיה (SKP) דרך וינה, איסטנבול או בודפשט. שדה התעופה של אוחריד (OHD) קטן ומקבל בעיקר טיסות עונתיות מאירופה, ולכן רוב הישראלים נוחתים בסקופיה. אפשרות מעשית נוספת היא לנחות בתסלוניקי ולנסוע כשלוש שעות ברכב.
צפון מקדוניה אינה חברה באיחוד האירופי ואינה במרחב שנגן, וישראלים פטורים מאשרה לשהייה של עד 90 יום בתוך כל 180 יום. השהייה כאן אינה נספרת במכסת שנגן, וזה יתרון למי שמשלב אותה בטיול ארוך באירופה. הדרכון צריך להיות בתוקף לפחות שלושה חודשים מעבר למועד היציאה.
דינר מקדוני (MKD), בשער יציב של כ-61 דינר לאירו. זו אחת המדינות הזולות באירופה - ארוחה מלאה במסעדה טובה עולה פחות ממה שעולה כריך בווינה. אירו מתקבל במלונות ובחלק מהעסקים באוחריד, אבל בשער גרוע, ועדיף להחליף בצ׳יינג׳ בעיר. כספומטים נפוצים.
A1 ו-Telekom מכסות היטב את הערים, את כביש סקופיה-אוחריד ואת רוב חופי האגם. בהרי מברובו ובקניון מטקה יש חורים בקליטה. סים מקומי זול מאוד ונקנה בכל דוכן עם דרכון.
ערים גדולות, מלונות וסופרמרקטים מקבלים כרטיסים, אבל הבזאר בסקופיה, הדוכנים באוחריד, מוניות והסירות באגם עובדים במזומן. כדאי להחזיק שטרות קטנים. אין תשתית כשרות במדינה, ראו את סעיף הכשרות ביעד.
רכב שכור הוא הפתרון הטוב ביותר, במיוחד למברובו, למטקה ולחוף האגם, והשכרה כאן זולה מאוד. הכבישים הראשיים תקינים אבל הררים ומתפתלים, וזמני הנסיעה ארוכים ממה שהמפה מבטיחה. יש אוטובוסים בין סקופיה לאוחריד ולביטולה בתדירות סבירה ובמחיר אפסי, אך הם איטיים. באוחריד עצמה הכל בהליכה, והעיר העתיקה תלולה - נעליים סגורות.