הערבה והגובי לישראליםSteppe & Gobi

המנזר הבודהיסטי הפעיל הגדול במונגוליה, והיחיד שהמשיך לפעול, ולו חלקית, גם בתקופה הקומוניסטית. במרכזו פסל מוזהב של אווָלוקיטֶשְׂוָורָה בגובה 26 מטר, שיחזור של פסל שנשדד ב-1938. מגיעים בבוקר לתפילת הנזירים - היא פתוחה למבקרים, בשקט ובלי צילום פנים.

הכיכר המרכזית של אולן באטור, עם ארמון הממשלה ופסל ישיבה ענק של ג׳ינגיס חאן בחזיתו. סביבה מרוכזים המוזיאון הלאומי, שהוא הדרך הטובה ביותר להבין את סיפור האימפריה המונגולית לפני שיוצאים לערבה, והאופרה. אפשר לכסות את כל מרכז העיר בהליכה מכאן.

ארבעים מטר של נירוסטה על גבעה בערבה, במקום שבו לפי המסורת מצא ג׳ינגיס חאן שוט זהב. מעלית ומדרגות מובילות מבפנים אל רעמת הסוס, ומשם מרפסת תצפית שמביטה ישירות בפני הפסל ועל הערבה מסביב. במתחם למטה יש מוזיאון קטן ואפשרות לירות בקשת מונגולית.

הטבע הנגיש ביותר מאולן באטור, כשעה וחצי נסיעה. עמק עם סלעי גרניט מעוגלים, ביניהם סלע הצב המפורסם, נחלים ויערות אורן, ומחנות גר לאורך הדרך. אפשר לצאת לרכיבה על סוסים מונגוליים, לטפס למנזר המדיטציה אריאפאלה ולישון בגר בלילה - זו ההיכרות הראשונה עם הערבה.

המנזר הבודהיסטי העתיק במונגוליה, שנבנה ב-1585 מאבני חורבותיה של קרקורום - בירת האימפריה של ג׳ינגיס חאן. חומה מרובעת שמקיפים אותה מאה ושמונה סטופות לבנות, ובתוכה שלושה מקדשים ששרדו את ההרס של 1937. קרקורום עצמה כמעט לא קיימת מעל פני הקרקע, וזה בדיוק החלק המפתיע בביקור.

קניון צר וגבוה בהרי גורוון סאיחאן, בלב מדבר גובי, שבו קרחון נחל שורד לעיתים עד תוך הקיץ - קרח במדבר. הליכה קלה של כשעה בכל כיוון לאורך הנחל בין קירות אנכיים, עם נשרי זקן וגרבילים בסלעים. אחד המקומות הקרירים במונגוליה גם באוגוסט.

מצוקי חול אדומים שבשקיעה נראים ממש בוערים, ובעיקר האתר שבו מצאה משלחת רוי צ׳פמן אנדרוז ב-1923 את קן ביצי הדינוזאורים הראשון שזוהה בעולם. אפשר להלך לאורך שפת המצוק ולרדת אל התחתית. שעת ההגעה הנכונה היא כשעה לפני השקיעה, ולא באמצע היום.

רצועת דיונות באורך כמאה ושמונים קילומטרים ובגובה שמגיע לשלוש מאות מטר, שנקראות הדיונות השרות בגלל הרעש העמוק שמשמיע החול כשהוא נשפך. הטיפוס לרכס לוקח כשעה קשה בחול, והירידה לוקחת שתי דקות. למרגלות הדיונות יש נחל ומשפחות רועים שמציעות רכיבה על גמלים.

אגם מים מתוקים ענק בצפון המדינה, קרוב לגבול רוסיה, שמחזיק כאחוז מכל מי המתוקים הנגישים בעולם ושקוף עד עומק של עשרות מטרים. סביבו יערות טייגה, מסלולי רכיבה על סוסים וקהילות צאטאן שמגדלות איילי צפון. הנסיעה מאולן באטור היא יום שלם או טיסה פנימית למורון, וזה חלק מהמחיר.

השוק הפתוח הענק של אולן בטור, מכונה "השוק השחור", מגרש המסחר המרכזי של העיר מדילים ועד רתמות סוסים.

מפל של 20 מ׳ בנהר אורחון בעמק געשי בלב מונגוליה, אתר מורשת עולמית - שדות לבה, יורטות של רועים סביב, וסוסים לרכיבה בעמק. יום מקרקורין בדרך עפר; קמפינג ליד המפל תחת שמיים בלי אור.

הפארק שבו הוחזר לטבע סוס הבר האחרון בעולם, סוס פרז׳בלסקי, אחרי שנכחד מהערבה - מאות מהם בעדרים בין גבעות, לצד מרמוטות ואיילים. שעתיים מאולן באטור, ולכן הטעימה הראשונה של הערבה; לינה ביורטות מחנה.

״האגם הלבן הגדול״ בגובה 2,000 מ׳ בין הרי חנגאי, שנוצר כשהר הגעש חורגו סכר את הנהר - מכתש שמטפסים לשפתו, שדות לבה, ואגם עם דגים ורועים. מערב מקרקורין, יומיים מהבירה; מהיפים במונגוליה.

אנדרטה סובייטית עגולה על גבעה מעל אולן באטור, עם פסיפס של ידידות רוסית-מונגולית וטנק - ו-300 מדרגות לתצפית על העיר, נהר טול והגבעות. בודהה ענק זהוב למטה, ומתחם קניות חדש. שקיעה על הבירה; מונית מהמרכז. המקום להבין כמה העיר גדלה.

חורבות של אחד המנזרים הגדולים במונגוליה, שהטיהור של 1939 הרס - קירות אבן על שתי גדות נהר אונגי במדבר, מקדש קטן ששוחזר, ומוזיאון של הנזירים שנרצחו. תחנה בדרך מהגובי לקרקורין; מחנה יורטות על הנהר, ושקיעה בין הקירות.

תצורת גרניט של סלעים מעוגלים באמצע הערבה, בדרך מהבירה לגובי - ״הסלעים הקטנים״: מעיין עיניים בסלע, שרידי מנזר בין הצוקים, ומערות. עצירת הלילה הראשונה ברוב סיורי הגובי, במחנה יורטות בין הסלעים; שקיעה על הגרניט, וטיפוס לילדים.

בירת מונגוליה, שבה חיה כמחצית מאוכלוסיית המדינה. היא הבירה הקרה בעולם בממוצע השנתי, ובשוליה שכונות של אוהלי גר לצד מגדלי מגורים.

מהמנזרים הבודהיסטיים הגדולים ששרדו את שנות השלושים, בעמק פתוח בצפון המדינה. הוא בנוי בסגנון סיני סימטרי ושוחזר בחלקו.