מאוריציוסMauritius
האי כולו קטן מספיק כדי לחצות אותו בשעתיים, ובכל זאת דחוסים בו נופים שונים לגמרי. בצפון מפרצי רחצה רדודים ובאזור הכי תיירותי, בדרום-מערב חצי האי לה מורן עם ההר המונוליתי והרוחות של הגולשים, במרכז יערות הגשם של בלק ריבר וערוצים עמוקים, ובמזרח איים קטנים ולגונה בהירה במיוחד. פורט לואי הבירה עמוסה, סואנת ומעניינת, ובשוק שלה מתערבבים כל מרכיבי האי.
.jpg/500px-Le_Morne_Peninsula_in_Mauritius_(53697779236).jpg)
הפינה הדרום-מערבית של האי, ובה חוף ציבורי ארוך של חול לבן, לגונה רדודה וההר שמתנשא מעליו. זהו מרכז הקייטסרף של מאוריציוס בזכות הרוח הקבועה. אפשר גם לטפס אל ההר עצמו, כשלוש שעות הלוך וחזור, כשהחלק העליון תלול ודורש מדריך. הנוף מלמעלה על הלגונה בשני צבעים הוא הסיבה לבוא.
דיונות קטנות של אדמה געשית בגוונים אדומים, חומים, סגולים וכחלחלים, שנוצרו מפירוק בזלת ואינם מתערבבים זה בזה גם אחרי גשם. האתר קטן ולוקח כחצי שעה, אבל באותה כניסה נמצא גם מפל שמארל בגובה מאה מטר, שהוא לבדו שווה את הנסיעה, וחוות צבי ענק.
ריאה ירוקה בלב הרמה הדרומית, ובה כמעט כל מה שנשאר מיער הגשם המקורי של האי. יש בו רשת שבילים מסומנים, מפלים, ותצפית אלכסנדרה פולס שאליה מגיעים גם ברכב. כאן חיים עופות אנדמיים נדירים כמו הבז המאוריציאני והיונה הוורודה, שניצלו מהכחדה ממש ברגע האחרון.
הבירה, ובה השוק המרכזי הסואן, הצ׳יינטאון, מסגד ג׳ומעה מהמאה התשע עשרה ומקדשים הודיים, הכל בכמה רחובות. בטיילת קודן יש בתי קפה ומוזיאון הבול הכחול שבו מוצג אחד הבולים היקרים בעולם. אתר אפרוודי מורשת עולמית מספר את סיפורם של מאות אלפי עובדים הודים שעברו כאן. סואן ולוהט בצהריים, לכן עדיף בבוקר.
אחד הגנים הבוטניים הוותיקים בחצי הכדור הדרומי, שנוסד באמצע המאה השמונה עשרה. הכוכב שלו הוא בריכת חבצלות המים הענקיות ויקטוריה אמזוניקה, שעליהן ברוחב שני מטרים, ולצידה שדרות דקלים נדירים, עצי תבלין וצבי ענק. שעה וחצי נעימה, ומומלץ לקחת מדריך בכניסה כי בלעדיו הרבה מהעצים סתם ירוקים.
אי קטן מול החוף המזרחי, שמגיעים אליו בסירה מטרו דו וג׳יבל בכעשר דקות. הלגונה סביבו רדודה ובהירה במיוחד, יש בו חופים ארוכים, מרכז ספורט ימי ומסלול גולף. זה האי התיירותי ביותר במאוריציוס והוא עמוס בצהריים, לכן שווה להגיע עם הסירה הראשונה בבוקר או לבחור סירה שממשיכה גם למפל גרנד ריביאר.
עיירת החוף הראשית בצפון, ובה מפרץ מוגן, מסעדות, חנויות וחיי לילה - הריכוז האורבני היחיד באי שאפשר להסתובב בו ברגל בערב. מכאן יוצאות סירות אל האיים הצפוניים ואל שמורת קואן דה מיר, ולידה חוף לה קווט הקטן והשקט וחוף מון שואזי הרחב. בסיס נוח למי שלא רוצה לישון בתוך ריזורט סגור.
אולם התבלינים של השוק המרכזי בפורט לואי, הבזאר המרכזי של האי לתוצרת ולאוכל רחוב.
מצב הכשרות במאוריציוס
אין במאוריציוס תשתית כשרות: אין מסעדות כשרות, אין מרכולים בהשגחה ואין בית חב״ד קבוע, וזה הדבר החשוב ביותר לתכנן מראש. הפתרון המעשי הוא להביא מלאי מהארץ ולהשלים באי בפירות טרופיים, בירקות, באורז ובקטניות מהשווקים, שהם זולים ומצוינים. הקהילה ההודית הגדולה הופכת את האוכל הצמחוני והטבעוני לזמין בכל מקום, ובסופרים הגדולים בפורט לואי ובגראן בה יש מוצרים מיובאים עם סימון כשרות אירופי. במלונות ריזורט אפשר לתאם מראש ארוחות מבוססות מוצרים ארוזים.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מישראל. מגיעים לשדה סר סיוסאגור רמגולם (MRU) שבדרום-מזרח האי עם חיבור דרך דובאי, אבו דאבי, איסטנבול, פריז או יוהנסבורג, וזמן הטיסה הכולל הוא בדרך כלל שתים עשרה עד שש עשרה שעות. השדה נמצא כארבעים דקות מהחוף הדרום-מערבי וכשעה ורבע מהצפון. הרבה מטיילים משלבים את מאוריציוס עם ריאוניון או עם דרום אפריקה.
ישראלים פטורים מאשרה לשהייה של עד 90 יום, נכון להיום ובכפוף לשינויים. הדרכון צריך להיות בתוקף לכל תקופת השהייה, ובכניסה מבקשים כרטיס חזור, כתובת לינה והוכחת אמצעים. לפני הטיסה יש למלא באינטרנט את טופס הכניסה הממשלתי המאוחד, ולשמור את האישור.
הרופי המאוריציאני הוא המטבע. המדינה יקרה יחסית לאזור, בעיקר בגלל שהתיירות בנויה סביב מלונות ריזורט, אבל אוכל רחוב ושווקים זולים מאוד. כספומטים יש בכל עיירה, וכדאי למשוך מקומית ולא להמיר בשדה.
my.t ו-Emtel מכסות כמעט את כל האי, כולל הכבישים ההרריים והחופים. סים מקומי עם חבילת גלישה נקנה בזול בשדה התעופה עם דרכון, וזה משתלם כי לחלק גדול מהמקומות מגיעים בנהיגה עצמית.
כרטיסים מתקבלים במלונות, במסעדות ובסופרים. בשווקים, בדוכני הרחוב ובאוטובוסים מזומן בלבד. אין במאוריציוס תשתית כשרות מסחרית ואין בית חב״ד קבוע, ולכן מי ששומר כשרות צריך להביא מלאי מהארץ ולהתבסס על פירות, ירקות ומוצרים ארוזים בהשגחה. הצד הטוב הוא שהמטבח המקומי צמחוני מאוד באופיו בזכות הקהילה ההודית הגדולה.
רכב שכור הוא הפתרון הטוב ביותר, כי הכבישים טובים ומרחקים קצרים - שימו לב שנוהגים בצד שמאל, שריד לשלטון הבריטי. יש גם כביש מהיר שחוצה את האי מצפון לדרום. אוטובוסים ציבוריים זולים מאוד ומגיעים כמעט לכל מקום אבל איטיים ולא פועלים אחרי הערב. מוניות ואפליקציות זמינות בערים ובאזורי המלונות, ולנסיעות ארוכות סוגרים מחיר מראש.