מלטה לישראליםMalta

מבחוץ מבנה אבן מאופק כמעט כמו מבצר, ומבפנים אחד הפנימים הבארוקיים המרשימים באירופה - רצפה שכולה מצבות שיש משובצות של אבירי המסדר, וכיפות מצוירות מקיר לקיר. באולם התפילה הצדדי תלוי ״עריפת ראשו של יוחנן המטביל״ של קרוואג׳ו, הציור הגדול ביותר שלו והיחיד שעליו חתם.

מרפסת גנים על ראש חומות ולטה, ומשם התצפית הקלאסית על הנמל הגדול ועל שלוש הערים שמנגד. מתחת לגנים ניצבת סוללת התותחים שיורה ירייה טקסית בשעה שתים עשרה ובארבע אחר הצהריים. מעלית מהרציף חוסכת את העלייה ברגל.

המצודה שבקצה לשון היבשה של ולטה, זו שהחזיקה מעמד שבועות במצור הגדול של 1565 עד שנפלה עד האחרון. היום היא מארחת את המוזיאון הלאומי למלחמה, שמספר גם את סיפור המצור וגם את ההפצצות של מלחמת העולם השנייה, שבהן מלטה הייתה מהמקומות המופצצים בעולם.

עיר מוקפת חומה על גבעה במרכז האי, בירת מלטה עד המאה השש עשרה. הליכה בסמטאות שלה לוקחת שעה ומרגישה כמו מעבר בזמן, ומהחומות רואים כמעט את כל האי. בקצה הצפוני יש נקודת תצפית עם בתי קפה, ומחוץ לשער נמצאת רבאט עם הקטקומבות של פאולוס הקדוש.

מקדש מגליתי על צוק מעל הים, שנבנה בערך בשנת 3600 לפני הספירה - כאלף שנים לפני הפירמידות ולפני סטונהנג׳. אחת מאבני החזית שוקלת יותר מעשרים טונות. אוהל הגנה מקורה פרוש מעל האתר, ולידו נמצא מקדש מנאיידרה במרחק הליכה קצרה במורד השביל, ושני האתרים נכללים באותו כרטיס.

מערכת מערות ים וקשת סלע טבעית בחוף הדרומי, שאליהן נכנסים בסירה קטנה מהמזח בווייד איז זורריק. האור המוקדם, בערך בין שבע לתשע בבוקר, הוא זה שהופך את המים לכחול הזוהר שבגללו באים. הסירות מבטלות הפלגות ברוח חזקה, ולכן בודקים בבוקר לפני שנוסעים.

כפר דייגים בדרום מזרח האי, ובנמל שלו עשרות סירות לוצו צבועות בצהוב, אדום וכחול, עם עין פיניקית מצוירת על החרטום להגנה. שוק הדגים הגדול מתקיים בימי ראשון בבוקר, ובשאר השבוע יש דוכנים קטנים ומסעדות דגים לאורך הרציף.

מצודה מבוצרת על גבעה במרכז גוזו, מעל העיר ויקטוריה. מהחומות רואים את כל האי מקצה לקצה, ובפנים יש קתדרלה, מוזיאון ארכיאולוגי ורחובות ריקים כמעט לגמרי. גוזו כולו איטי יותר ממלטה, והמעבורת מצ׳ירקווה אורכת כרבע שעה.

אי קטן בין מלטה לגוזו כמעט בלי תושבים, ובו מפרץ רדוד עם מים בצבע תכלת שקוף שהוא התמונה המפורסמת ביותר של מלטה. הסירות יוצאות מצ׳ירקווה ומגוזו. בקיץ המקום עמוס מאוד בין עשר לארבע, ולכן מגיעים בסירה הראשונה של הבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

בית הקפה לפסטיצי ליד חומות מדינה, מוסד מלטזי לכיסוני הריקוטה והאפונה. לא כשר.

הנקודה הגבוהה במלטה, 250 מ׳ של צוק ישר לים על החוף המערבי - קפלה קטנה של מריה מגדלנה על הקצה, שדות בטרסות, שביל לאורך הצוק, ומכתשי ״עגלות״ מסתוריים בסלע בקלפדרה. השקיעה כאן, ושקט שאין בשאר האי.

החוף החולי הגדול בגוזו, חול בצבע כתום-אדום בין גבעות ירוקות - ומעליו מערת קליפסו, שלפי המסורת בה החזיקה הנימפה את אודיסאוס. מים רדודים למשפחות, פסל של מריה על החול, ושביל לתצפית. חצי שעה מהמעבורת.

החוף היפה במלטה - חול אדמדם בין צוקי חרסית, שיורדים אליו במאתיים מדרגות מהחניה, בלי מלונות ובלי כביש. גלים ביום סוער, מים שקופים ביום רגוע, ושביל על הצוק לחוף גולדן ביי השכן והמפותח. בצפון-מערב האי.

ויטוריוזה, סנגלאה וקוספיקואה - הערים המבוצרות מול ואלטה מעבר לנמל הגדול, שם ישבו אבירי המסדר לפני שבנו את הבירה. סמטאות, מבצר סנט אנג׳לו, גני גרדיולה עם התצפית על ואלטה, ושייט בסירת דייסה מסורתית לחצות. עשר דקות ומאתיים שנה מהבירה.

מקדש תת-קרקעי בן 5,000 שנה, חצוב בשלוש קומות בסלע עם אולמות שמחקים מקדשי ענק שמעל האדמה - קבורה של 7,000 איש, ואוכר אדום על התקרה. עשרה מבקרים בכל שעה בלבד, בהזמנה חודשים מראש. המקום היחיד מסוגו בעולם; אתר מורשת עולמית בפאולה, ליד ואלטה.

מפרצון צר בין צוקים בדרום גוזו, בקצה ואדי - מים עמוקים ושקופים לשנורקל, מגדל שמירה מהמאה ה-17, ומסעדה אחת על החלוקים. אנג׳לינה ג׳ולי צילמה כאן את ״ליד הים״. כביש צר מסנאט; שקט מהכל בגוזו, ושחייה בין הקירות.

ארבעה מקדשים מגליתיים מ-3600-2500 לפנה״ס בתוך שכונה ליד ואלטה - הפסל של ״האישה השמנה״ (העתק, המקור במוזיאון), תבליטי ספירלות וחיות, ומזבחות. אתר מורשת עולמית עם גג מגן, מאה מטר מההיפוגאום; מי שלא השיג כרטיס לשם, כאן.

מכלול מקדשים מגליתיים על מדרון מעל הים, סמוך לחאג׳ר קים. אחד המקדשים בנוי כך שקרני השמש בשוויון היום והלילה נכנסות בצירו.

כנסייה מהמאה ה-19 עם אחת הכיפות הגדולות באירופה. במלחמת העולם השנייה נפלה פצצה דרך הכיפה בשעת תפילה ולא התפוצצה, והעתק שלה מוצג במקום.