האלפים היפניים לישראלים日本アルプス

אחת משתים עשרה הטירות ביפן ששרדו במקור ולא שוחזרו מבטון, ומכונה ״עורב שחור״ בשל החיפוי הכהה. נבנתה בשלהי המאה ה-16 ועומדת בתוך חפיר עם רקע של רכס ההרים. העלייה בתוך הצריח היא על מדרגות עץ מקוריות תלולות במיוחד, כמעט סולמות, ובלי מעקה נוח - לא מתאים לכל אחד, ויש להוריד נעליים ולסחוב אותן. בשעות עומס יש תור ארוך לצריח, ובאביב הפריחה סביב החפיר מוסיפה עוד קהל.

עיירה בהרי הידה עם סאנמאצ׳י סוג׳י, רובע בתי סוחרים וחנויות סאקה מעץ כהה מתקופת אדו ששרד שלם. יש בה גם ג׳ין-יה, בניין הממשל היחיד מהתקופה ההיא שנותר ביפן, ושוקי בוקר יומיים על גדת הנהר. הרובע ההיסטורי קטן מאוד וניתן לכיסוי בשעתיים, ובאמצע היום הוא צפוף מאוד באוטובוסים; בבוקר מוקדם ובערב הוא שקט לגמרי. משמשת בסיס טוב לאזור כולו.

אחד משלושת הגנים הגדולים של יפן, שנבנה לאורך דורות בידי בית מאדה שליד טירת קנזאווה. בריכות, גשרים, פנס אבן מפורסם ונוף מוגבה על העיר. בחורף קושרים חבלים בצורת חרוט לעצי האורן כדי להגן מפני משקל השלג, וזו התמונה הידועה של המקום. קנזאווה עצמה לא הופצצה במלחמה, ולכן בקרבת הגן שרדו רובע הגיישות היגאשי צ׳איה ורובע הסמוראים נגמאצ׳י. הגן פתוח בשעות מוקדמות בכניסה חופשית לפני שעת הפתיחה הרשמית.

עמק הרים בגובה כ-1,500 מטר בלב הפארק הלאומי צ׳ובו-סנגאקו, עם נהר אזוסה צלול, גשר קאפה והפסגות המושלגות של הוטאקה מעליו. מסלולי הליכה נוחים לאורך הנהר לבריכת טאישו ולביצת מיושין, לצד מסלולי טיפוס רציניים למטיבי לכת. רכבים פרטיים אסורים לחלוטין: מגיעים בשאטל או במונית מהחניות בסאוונדו או בהיראיו. העמק סגור מאמצע נובמבר עד אמצע אפריל, ובעונת השיא הוא עמוס מאוד.

המקום שבו קופי מקוק יפניים יורדים לבריכת מעיין חם ומשתכשכים בה, תמונה שמזוהה עם יפן החורפית. חשוב לדעת שמהחניה יש הליכה של כ-1.6 קילומטרים בשביל יער, שבחורף מושלג וחלקלק ודורש נעליים מתאימות. הקופים חופשיים ולא כלואים, כך שנוכחותם במים אינה מובטחת, ובימים חמים הם לרוב לא נכנסים. אין להאכיל, לגעת או להסתכל ישירות בעיניים. הכי כדאי בינואר-פברואר.

מקדש בודהיסטי מהמאה השביעית בלב נגאנו, ואחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביפן, בין השאר משום שהוא קדם לפילוג לכתות ומקבל את כולם. האולם הראשי הוא אוצר לאומי ענק מעץ. מתחתיו יש מנהרה חשוכה לחלוטין שבה מחפשים במישוש מפתח על הקיר - טקס פופולרי שאינו מתאים לסובלים מקלאוסטרופוביה. טקס בוקר יומי לפני הזריחה, פתוח למבקרים. הרחוב שמוביל אליו מלא חנויות ומסעדות.

כפר תחנה על דרך נאקאסנדו, שקישרה בין אדו לקיוטו, ואחד הראשונים ביפן שעברו שימור קפדני: כבלי חשמל הוסתרו, שלטים מודרניים הוסרו ורכבים אסורים בשעות היום. מכאן יוצא מסלול הליכה מפורסם באורך כשמונה קילומטרים דרך היער והמעבר אל מאגומה-ג׳וקו, שלוקח כשלוש שעות ומסומן היטב; יש שירות העברת כבודה בין הכפרים. תשתית הלינה היא בעיקר מינשוקו משפחתיות עם חדרי טטאמי משותפים.

שוק בוקר לאורך נהר המיאגאווה בעיר העתיקה של טקאיאמה, עם תוצרת מקומית, חמוצים ומלאכת יד.

כפר של בתי גאשו-זוקורי - גגות קש תלולים ״כידיים בתפילה״ נגד השלג - בעמק מבודד, אתר מורשת עולמית. כמה בתים פתוחים למבקרים, ותצפית מהגבעה על הכפר בין שדות האורז; בחורף תחת מטרים של שלג, ובלילות ינואר מואר. שעה מטקאיאמה.

חציית האלפים היפניים בשרשרת של רכבלים, אוטובוסים ורכבת שיניים, מטויאמה לנגאנו - מעבר בין קירות שלג של עד 20 מ׳ באפריל-יוני, רמת מורודו עם אגם מיקוריגה, וסכר קורובה, הגבוה ביפן. יום שלם ויקר; רק מאפריל עד נובמבר.

תחנת דרך משוחזרת על שביל נקאסנדו, דרך הסמוראים בין קיוטו לאדו - רחוב מדורג של בתי עץ, גלגלי מים ותצפית על ההרים. מכאן ההליכה הקלאסית של כשלוש שעות ביער ובכפרים עד צומאגו, עם פעמונים נגד דובים לאורך השביל.

מוזיאון פתוח בפאתי טקאיאמה - שלושים בתי איכרים אמיתיים מהמאה ה-16 עד ה-19 שהועברו מכפרי ההרים, כולל בתי גאשו, סביב אגם, עם אומנים ומלאכות. החלופה הקרובה לשירקאווה-גו למי שאין לו יום; מגיעים באוטובוס מהעיר.

תחנת הדרך הארוכה בנתיב נאקאסנדו - קילומטר של בתי עץ מתקופת אדו בעמק קיסו, ״נאראי של אלף הבתים״, פחות מבוקרת מצומאגו ומאגומה ושמורה לא פחות. מלאכת עץ לכה, סאקה, ולינה במינשוקו. ברכבת מנאגאנו או ממאטסומוטו; חצי יום, וגשר עץ מעל הנהר.

הרכבל הדו-קומתי היחיד ביפן, לגובה 2,156 מ׳ בין פסגות ההוטאקה - תצפית 360 על האלפים הצפוניים, שביל ביער בפסגה, ובחורף מסדרון בשלג בגובה אדם. למטה אונסן חיצוני על הנהר. שעה מטאקאיאמה; המקום להיות בהרים בלי לטפס עליהם.

״טאקאיאמה הקטנה״ - עיירה עם תעלה של קרפיונים לאורך מחסנים לבנים, מבשלות סאקה, ונגרי הידה שהותירו סימני ״קומו״ (ענן) מגולפים מתחת לכל גג. תפאורה לסרט ״השם שלך״; פסטיבל תופים באפריל. רבע שעה מטאקאיאמה ברכבת, בלי הקהל שלה.

חמישה מקדשים בהר טוגאקושי מעל נאגאנו - והשדרה של 400 ארזים בני 400 שנה שמובילה למקדש העליון, שביל של קילומטרים בין עצים ענקיים. מרכז של נזירי ההרים ושל נינג׳ה (מוזיאון ובית נינג׳ה לילדים), וסובה של טוגאקושי שנחשבת לטובה ביפן. שעה מנאגאנו באוטובוס.

עיר טירה על חוף הים היפני שלא הופצצה במלחמה, ולכן נשארו בה רובעי גיישות ורובע סמוראים שלמים. בה נמצא גם גן קנרוקואן.

עיירת מעיינות חמים על נהר בהרי גיפו, מהוותיקות ביפן. בתי המרחץ פרושים לאורך שני עברי הנהר ויש בה גם בריכות ציבוריות.