הוי אן ומרכז וייטנאםHội An và Miền Trung
מרכז וייטנאם הוא הרצועה הצרה שבין הים למערכת ההרים, ובה מרוכזת ההיסטוריה של המדינה. הוי אן היא עיר נמל שנשמרה כמעט בשלמותה מהמאות שבהן סחרו בה סוחרים יפנים וסינים, עם בתי עץ צהובים ופנסי משי. סביבה נמצאים שרידי ממלכת צ׳אם ההינדואית שקדמה לווייטנאמים, חופים ארוכים, ומעבר הרים שיורד ישירות אל הים ונחשב לאחד הנופים היפים במדינה. זה חלק אחר לגמרי מהאנוי ומהאלונג שבצפון.
עיר נמל עתיקה עם רחובות בתי עץ צהובים, גשר מקורה יפני ופנסי משי צבעוניים. הכניסה למרכז ההיסטורי כרוכה בכרטיס משולב, ובערב הרחובות עמוסים מאוד.
מתחם מקדשי לבנים הינדואיים מתקופת ממלכת צ׳אם, בעמק מוקף גבעות. חלק מהמבנים נהרסו קשות בהפצצות בשנות השישים, ומה שנותר חלקי. עדיף להגיע עם הפתיחה בבוקר.
מעבר הרים מפותל שיורד אל הים, עם תצפיות רחבות על המפרצים משני צדדיו. הכביש צר ורטוב לעתים קרובות, ומעטפת ערפל יכולה למחוק את הנוף לגמרי בתוך דקות.
מפרץ עם רצועת חול ארוכה בין ההרים ללגונה, בדיוק בקצה הצפוני של מעבר האי ואן. עצירה טבעית בדרך צפונה, שקטה בהרבה מהוי אן.
מנזר בודהיסטי על גבעה מעל נהר הבשמים, עם מגדל שבע קומות שהפך לסמל של האזור. אתר פעיל, ולכן נדרש לבוש צנוע.
אתר נופש הררי שהוקם בתקופה הצרפתית והפך לפארק שעשועים עם רכבל ארוך במיוחד. מסחרי מאוד ולא לכל אחד, אבל האוויר הקריר בגובה מרענן אחרי החום למטה.
השוק המרכזי על גדת הנהר בעיר העתיקה של הוי אן, עם מדור אוכל מבושל שמגיש קאו לאו ומי קוואנג.
השוק המרכזי של הואה על גדת נהר הבשמים, המקום המסורתי לאכול את מנות העיר כמו בון בו הואה.
מצב הכשרות בהוי אן ומרכז וייטנאם
במרכז וייטנאם אין תשתית כשרות. הפעילות היהודית המאורגנת במדינה מתרכזת בהאנוי ובהו צ׳י מין סיטי, ונכון לברר איתה טלפונית מראש מה זמין בפועל בתאריכים שלכם ולתכנן קניות שם. חשוב במיוחד לדעת שכמעט כל מרק וכל רוטב במטבח הווייטנאמי בנוי על ציר דגים או על רוטב דגים, כולל מנות שנראות צמחוניות לגמרי, ולכן שאלה פשוטה על בשר אינה מספיקה.
מידע פרקטי לישראלים
שדה התעופה הבינלאומי הקרוב הוא זה של דה נאנג, כשלושים עד ארבעים דקות נסיעה מהוי אן, עם חיבורים לערים גדולות באסיה. אין קו ישיר מישראל, וכל המסלולים כוללים החלפה, לרוב בטורקיה, בדובאי או במזרח אסיה.
ישראלים חייבים ויזה. הדרך הפשוטה היא e-Visa מקוון לעד 90 יום (כ-25 דולר לכניסה בודדת, כ-50 דולר לריבוי כניסות), שמונפק תוך כשלושה ימי עבודה. הדרכון חייב להיות בתוקף לחצי שנה ועם שני דפים ריקים.
דונג וייטנאמי (VND). המספרים גדולים - שווה לשים לב לכמות האפסים בשטרות.
כרטיס SIM מקומי (Viettel / Vinaphone / Mobifone) זול מאוד ונרכש בשדה התעופה, ויש גם eSIM. הקליטה טובה בערים ובכבישים ראשיים.
מזומן שולט בשווקים, בדוכנים ובכפרים; כרטיסי אשראי מתקבלים במלונות, במסעדות גדולות ובסוכנויות. אפליקציות מוניות (Grab) נוחות וזולות ומקבלות כרטיס.
בין דה נאנג, הוי אן והאתרים בסביבה נוסעים במוניות, בשירותי הסעה מוזמנים או ברכב עם נהג, וזו האפשרות הפשוטה. שכירת אופנוע נפוצה מאוד אצל מטיילים אבל התנועה כאן כאוטית והכבישים ההרריים רטובים, ולא כדאי למי שאין לו ניסיון. יש גם רכבת נופית לאורך החוף צפונה, שעוברת ליד המעבר.