הוי אן ומרכז וייטנאם לישראליםHội An và Miền Trung

עיר נמל עתיקה עם רחובות בתי עץ צהובים, גשר מקורה יפני ופנסי משי צבעוניים. הכניסה למרכז ההיסטורי כרוכה בכרטיס משולב, ובערב הרחובות עמוסים מאוד.

מתחם מקדשי לבנים הינדואיים מתקופת ממלכת צ׳אם, בעמק מוקף גבעות. חלק מהמבנים נהרסו קשות בהפצצות בשנות השישים, ומה שנותר חלקי. עדיף להגיע עם הפתיחה בבוקר.

מעבר הרים מפותל שיורד אל הים, עם תצפיות רחבות על המפרצים משני צדדיו. הכביש צר ורטוב לעתים קרובות, ומעטפת ערפל יכולה למחוק את הנוף לגמרי בתוך דקות.

מפרץ עם רצועת חול ארוכה בין ההרים ללגונה, בדיוק בקצה הצפוני של מעבר האי ואן. עצירה טבעית בדרך צפונה, שקטה בהרבה מהוי אן.

מנזר בודהיסטי על גבעה מעל נהר הבשמים, עם מגדל שבע קומות שהפך לסמל של האזור. אתר פעיל, ולכן נדרש לבוש צנוע.

אתר נופש הררי שהוקם בתקופה הצרפתית והפך לפארק שעשועים עם רכבל ארוך במיוחד. מסחרי מאוד ולא לכל אחד, אבל האוויר הקריר בגובה מרענן אחרי החום למטה.

השוק המרכזי על גדת הנהר בעיר העתיקה של הוי אן, עם מדור אוכל מבושל שמגיש קאו לאו ומי קוואנג.

השוק המרכזי של הואה על גדת נהר הבשמים, המקום המסורתי לאכול את מנות העיר כמו בון בו הואה.

חמש גבעות שיש וגיר שבולטות מהחוף בין דה נאנג להוי אן, מלאות מערות עם מקדשים בודהיסטיים, פגודות ותצפיות - מערת הואיין קונג עם פתח בתקרה, שהייתה בית חולים של הווייטקונג. מעלית או מדרגות; כפר פסלי השיש למרגלותיהן.

קבוצת איים שמורת ביוספרה מול הוי אן - שונית לשנורקל, חופים לבנים, כפר דייגים, ומקדש שנבנה לאוספי קיני סנוניות. סירה מהירה של חצי שעה מהחוף; מתחילת מרץ עד ספטמבר בלבד, בחורף הים גבוה מדי.

הר בגובה 1,450 מ׳ בין הואה לדה נאנג, שהצרפתים בנו עליו תחנת הר עם וילות שנהרסו במלחמות - יער עננים, מפל דו קווין בחמישה מדרגות עם סולמות, בריכות ״חמשת האגמים״ לשחייה, ותצפית מהפסגה על הלגונה והים. רכב עד למעלה; ערפל וגשם.

הלגונה הגדולה בדרום-מזרח אסיה, ליד הואה - מים רדודים עם מלכודות דגים במבוק בשורות, כפרי דייגים על סירות, ושקיעות שהפכו לצילום מפורסם. סירה מכפר טאם ג׳יאנג לפנות ערב, ארוחת דגים על המים; חצי שעה מהעיר.

״הר הקופים״ - חצי אי מיוער מעל דה נאנג, שמורה של הלנגור אדום השוקיים, מהקופים היפים בעולם, שרואים על הכביש - פסל ליידי בודהה בגובה 67 מ׳ במקדש לין אונג, עץ בניאן בן אלף, תצפיות על העיר והמפרץ, וחופים. אופנוע או מונית; בוקר עם משקפת.

גשר עץ מקורה מ-1776 עם גג רעפים, בכפר של שדות אורז שבעה קילומטרים מהואה - אחד מהבודדים מסוגו בווייטנאם, עם ספסלים לצדדים לאיכרים שנחים. שוק כפרי, מוזיאון קטן של כלי חקלאות, ואופניים מהעיר דרך השדות. חצי יום כפרי אחרי המצודה.

החוף של הוי אן - חמישה קילומטרים באופניים דרך שדות אורז מהעיר העתיקה, חול רחב, מועדוני חוף עם מיטות ובירה, ומסעדות דגים. פחות עמוס מקואה דאי שהים שוחק. בבוקר דייגים בסירות סל עגולות; אחר הצהריים שקיעה על ההרים. הפאוזה מהפנסים והתופרים.

כפר שמגדל את עשבי התיבול של המטבח של הוי אן - בזיליקום, נענע, כוסברה ווייטנאמית - בערוגות מסודרות עם דשן מאצות האגם, כבר 400 שנה. סיורים שבהם עודרים, משקים בזוג מיכלים על מוט, ומבשלים. שלושה קילומטרים מהעיר באופניים; בוקר ירוק וקצת מבוים, וטוב.

מתחם הארמונות המוקף חומה של שושלת נגוין, אתר מורשת עולמית על גדת הנהר הבושמי. חלקים ממנו נהרסו בקרב הואה ב-1968 ומשוחזרים בהדרגה.

גשר מקורה מהמאה ה-16 או ה-17 בלב העיר העתיקה של הוי אן, שנבנה בידי הקהילה היפנית. בתוכו מקדש קטן, והוא סמל העיר.