עמק הדוארו לישראליםVale do Douro

עיירת הנהר שמשמשת כצומת המעשית של אזור הדוארו, עם תחנת רכבת, מזח לאורך המים ומשם יוצאות רוב הדרכים ליקבים. לא המקום היפה באזור, אבל הכי נוח להתבסס בו.

עיירה עתיקה בגבעות מדרום לנהר, עם מרכז ברוק ומדרגות אבן ארוכות המטפסות למעלה הגבעה. הטיפוס תלול וחשוף לשמש, עדיף בוקר מוקדם.

העיירה שלמרגלותיה התגלו חריתות סלע פרהיסטוריות לאורך עמק נהר קואה. הביקור באתרי החריתות עצמם מתבצע בסיורים מאורגנים בלבד, ויש לבדוק מראש זמינות ושעות.

ארמון ברוק מהמאה ה-18 עם חזית סימטרית וגנים גזומים, מהמבנים המצולמים בצפון פורטוגל. הכניסה לבית עצמו בסיור מודרך, ויש לאמת שעות מראש.

עיירה קטנה על גדות נהר טאמגה, עם גשר אבן ובתים צבעוניים הנשענים על המים. עצירה טבעית בדרך בין פורטו לעמק.

נקודת הכניסה המערבית לאזור היין המוגן, בנקודה שבה העמק מתחיל להצר והמדרגות מתרוממות משני צדי הנהר. הכביש המוליך לשם מפותל וצר.

עיירה שקטה בלב אזור היין העליון, מוקפת כרמים ומטעי זית. נקודת מוצא נוחה לדרכי רכס במעלה העמק.

הכפר בלב עמק הדורו, מוקף טרסות כרמים מכל צד - תחנת הרכבת עם אריחי אזולז׳ו כחולים של הבציר, מזח לשיט בסירות ראבלו הישנות, ויקבי פורט (קינטות) שמסיירים בהם ברגל. הרכבת מפורטו לאורך הנהר היא הדרך היפה להגיע.

כפר כרמים על גבעה מעל פיניאו שנשאר כמו במאה ה-18 - בתי אחוזה עם סמלים מגולפים, מאפייה שאופה בתנור עצים מאתיים שנה, ועמוד עונשין בכיכר. בסיור הרגלי בין הקינטות; שקט לגמרי.

התצפית שהמשורר מיגל טורגה קרא לה ״שיר גאולוגי״ - 640 מ׳ מעל הדוארו, עם הנהר מתפתל בין טרסות כרמים לכל כיוון. קפלה קטנה, ספסלי אבן, ורוח. חצי שעה מרגואה בכביש הרים צר; לשקיעה, כשהטרסות מזהיבות.

היקב של סנדמן על צוק מעל הנהר ליד פינהאו, עם קיר זכוכית מול העמק - סיור בבריכות הדריכה, כרמים בטרסות שאפשר ללכת בהן, וטעימת פורט על המרפסת. ארכיטקטורה מודרנית בין קינטות ישנות; ההתחלה הטובה למי שלא מכיר פורט.

אלפי חריטות של סוסים, שוורים ועזים על סלעי סכיסט לאורך נהר קואה, בנות 20-25 אלף שנה - הריכוז הגדול בעולם של אמנות פליאוליתית תחת כיפת השמיים, אתר מורשת עולמית שמנע בניית סכר. סיורי ג׳יפ בלבד עם מדריך (בלילה עם פנסים!), ומוזיאון מבטון על הצוק. שעה מפינהאו.

עיר האוניברסיטה בשער העמק, על שפת קניון קורגו - הבסיס לקאזה דה מאטאוש (10 דקות) וליציאה לצפון; מרכז עם קתדרלה גותית, טיילת על הקניון, ומאפיות של ״כריסטאס״ (עוגות מבחוץ) ופרסקאות ״ראבנל״. חצי שעה מרגואה; מי שלא ישן בכפרי היין.

כפר קטן על הרכס מעל פינהאו, עם ספסל בקצה הרחוב שממנו הנהר מתפתל בין הטרסות בשתי זוויות - התצפית הקרובה של פינהאו, עשר דקות בכביש מהתחנה. הסופר לינדנברג קרא לו ״הנוף היפה בעולם״. בשקיעה; מסעדה אחת בכפר.

כפר על רמה מעל פינהאו שכולו מוסקטל - יין מתוק מזן ענבים אחד, ביקב הקואופרטיבי מ-1952 שרואים בו את הבציר - ולחם ״ארבע פינות״ מתנור עצים שנשים אופות מאז ומתמיד. מוזיאון הלחם והיין. עשרים דקות מפינהאו; טעימה וכפר בלי הטרסות.

עיירה על נהר טואה מעבר לעמק, בירת האלירה - נקניק חזיר מעושן שמכל שאר הנקניקים מעדיפים לספר סיפור יהודי: יהודים אנוסים המציאו גרסה מעוף ולחם כדי להיראות נוצרים. גשר רומי-ימי-ביניימי של 20 קשתות, ארמון, ובוקר של שוק. שעה מפינהאו; טראס-אוס-מונטס במנה.