קוסקו ומאצ׳ו פיצ׳ו לישראליםCusco & Machu Picchu

עיר האינקה שנבנתה במאה ה-15 על רכס בין פסגות, ננטשה ונשארה כמעט שלמה - אתר מורשת עולמית. מגיעים ברכבת לאגואס קליינטס ובאוטובוס במעלה ההר; הכניסה במסלולים ובשעות מוגדרות ובמכסה יומית, וכרטיסים נחטפים שבועות מראש.

רכס בגובה כ-5,000 מ׳ שפסי המינרלים בו יוצרים פסים בצבעי אדום, צהוב, ירוק וסגול. מגיעים בנסיעה ארוכה מקוסקו ובהליכה קצרה אך תובענית בגלל הגובה - חובה להתאקלם קודם.

אגם קרחוני בצבע טורקיז עז למרגלות פסגת סלקנטאי המושלגת, בגובה כ-4,200 מ׳. מגיעים מכפר מולפאטה ובהליכה תלולה של כשעה וחצי - יפה במיוחד בשעות הבוקר.

בירת האינקה לשעבר, בגובה כ-3,400 מ׳: כיכר פלאזה דה ארמס, קירות אבן אינקאיים שעליהם נבנו כנסיות קולוניאליות, ורובע סן בלאס עם סמטאות ובתי מלאכה. שני הימים הראשונים כאן הם גם ימי ההתאקלמות לגובה.

מצודת אינקה על הגבעה שמעל קוסקו, ובה חומות מאבני ענק מסותתות בדיוק מדהים - חלקן שוקלות עשרות טונות. אפשר להגיע בהליכה מהעיר, ומהמצודה נשקף נוף על הגגות האדומים.

עמק נהר אורובמבה בין קוסקו למאצ׳ו פיצ׳ו - נמוך וחמים יותר מקוסקו, ולכן גם נוח יותר להתאקלמות. לאורכו כפרים, מדרגות חקלאות אינקאיות ושווקים מקומיים.

כפר אינקאי חי שבו עדיין גרים בבתים על יסודות מקוריים, ומעליו מתחם מקדשים ומדרגות שנחשב לאחד ממבצרי האינקה המרשימים. מכאן יוצאות הרכבות למאצ׳ו פיצ׳ו.

כפר בכניסה לעמק הקדוש, מפורסם בשוק הצבעוני שלו ובמתחם האינקה שעל הרכס מעליו - מדרגות חקלאות ענקיות שנראות כמו מניפה בצלע ההר.

מתחם מדרגות חקלאיות מעגליות שנחפרו זו בתוך זו, ובכל טבעת טמפרטורה מעט שונה - ההשערה המקובלת היא שזה היה מעין מעבדה חקלאית של האינקה.

אלפי בריכות מלח לבנות מדורגות במורד גיא, שממולאות ממעיין מלוח ומופעלות בידי משפחות מקומיות עוד מימי האינקה. נוף גיאומטרי לבן-ורוד יוצא דופן.

האגם הגדול בדרום אמריקה ואחד הגבוהים בעולם (כ-3,810 מ׳), על הגבול עם בוליביה. מהעיר פונו יוצאים אל האיים הצפים של האורוס ואל האיים טקילה ואמנטני. הרחבה של יום-יומיים מקוסקו.

בית חב"ד של קוסקו (Calle Vitoque 631), אחד המרכזים הגדולים לישראלים בדרום אמריקה: מסעדה בשרית ומסעדה חלבית עם מטבחים נפרדים, מניינים וארוחות שבת. הסימון על המפה הוא במרכז העיר ולא כתובת מדויקת.

שוק התוצרת המקורה המרכזי של קוסקו, עם שורות דוכני מיצים, לחם, גבינות ואוכל מבושל לצד מדורי התוצרת.

המסעדה הקוסקאית של השף הפרואני גסטון אקוריו ברחוב גרסילאסו, מטבח אנדי מקומי בבניין קולוניאלי. לא כשרה.

״אחותה של מאצ׳ו פיצ׳ו״ - עיר אינקה גדולה ממנה על רכס מעל קניון אפורימק, שרק שליש ממנה נחפר, ושמגיעים אליה רק בטרק של ארבעה ימים: ירידה של 1,500 מ׳ לנהר ועלייה חזרה. הטרסות עם לאמות מאבן לבנה, וכמעט אף אחד. רכבל מתוכנן כבר עשור.

אתר אינקה של הנדסת מים - טרסות רחבות עם תעלות ומפלוני אבן שעדיין זורמים בדיוק כפי שתוכננו, ומעיינות שמוסטים בין הערוצים. חצי שעה מקוסקו בעמק הדרומי, לצד פיקיליאקטה הפרה-אינקאית; הכפר למטה מפורסם בקוי צלוי.

החלופה השקטה לשביל האינקה - טרק של שלושה ימים דרך כפרי אורגים קצ׳ואה, אגמים אלפיניים ומעברים בגובה 4,400 מ׳, שמסתיים במעיינות החמים של לארס. פחות חורבות, יותר אנשים אמיתיים; לינה בקהילות, ולא צריך רישיון.

״קוסקו הקטנה״ - אחוזת אינקה על מדף בגובה 3,600 מ׳ מעל העמק הקדוש, שמגיעים אליה רק ברגל: יום מטמבומצ׳אי דרך מעבר ואגמים, או עלייה תלולה מלמאי. אולם עם קירות עומדים, טרסות, ונוף על העמק כולו. יום בלי תיירים.