הרי הגעש ויערות הענןVolcanoes & Cloud Forests
המסלול הקלאסי של קוסטה ריקה, שנע בין שלושה עולמות: אזור הר הגעש ארנל עם מעיינות חמים ומפלים, יער הענן של מונטה ורדה בגובה, וחופי האוקיינוס השקט עם פארקים שבהם רואים עצלנים וקופים ממש מהשביל. לצדם שתי הרחבות למי שיש לו זמן, תעלות טורטוגרו במזרח וג׳ונגל קורקובדו הפראי בדרום.
חרוט געשי כמעט מושלם בגובה של יותר מאלף ושש מאות מטר, מעל אגם גדול. הוא היה פעיל בצורה דרמטית במשך עשרות שנים ופסק בשנת אלפיים ועשר, ולכן אין היום זרימת לבה. מסלולי ההליכה עוברים על שדות הלבה המקוררים של ההתפרצויות הישנות. הפסגה מכוסה עננים ברוב הימים והשעה הטובה לראותה היא מוקדם בבוקר.
עיירת הבסיס למרגלות ארנל, וממנה יוצאים כמעט כל הפעילויות באזור: מפל לה פורטונה עם ירידה של מאות מדרגות אל בריכה, גשרים תלויים ביער, ומעיינות חמים גיאותרמיים במגוון רמות מחיר. העיירה עצמה תיירותית לחלוטין ומלאה בסוכנויות סיורים.
יער ענן בגובה של כאלף וארבע מאות מטר, שבו העננים עוברים ממש בין העצים ומשאירים הכל רטוב וירוק. מטיילים בו על שבילים ועל גשרים תלויים בין צמרות, וזה גם המקום הידוע ביותר לחיפוש הקצטל, ציפור נדירה שנראית בעיקר בעונת הקינון באביב. חשוב לדעת שקר, רוחי ולח כאן, לא טרופי כמו בחוף.
הר געש פעיל בצפון מערב, ובמדרונותיו שדה גיאותרמי עם בריכות בוץ רותחות, פתחי אדים ומעיינות גופרית. מסלול המפלים בפארק עובר ביער יבש טרופי, בית גידול נדיר ושונה לגמרי משאר המדינה. הפארק סגור בימי שני והגישה אליו בדרך עפר.
הפארק הפופולרי במדינה ואחד הקטנים בה, שבו יער גשם יורד ישירות אל חופים לבנים. בשבילים רואים עצלנים, קופי קפוצ׳ין וקופי סנאי כמעט בוודאות, ולעיתים איגואנות ענק. יש מכסת מבקרים יומית וכרטיסים נרכשים מראש. הקופים כאן חצופים ופותחים תיקים, ואין להאכיל אותם.
מערכת תעלות ולגונות בצד הקריבי, שאליה מגיעים רק בסירה או במטוס קטן, בלי כביש. שטים בין ערוצי ג׳ונגל וצופים בקיימנים, בקופי יללן ובציפורי מים. בין יולי לאוקטובר צבי ים ירוקים מטילים ביצים על החוף בלילה, וזה נעשה בליווי מדריך מורשה בלבד ובלי אור לבן.
הפארק הפראי במדינה, על חצי האי אוסה בדרום, ואחד המקומות בעלי הצפיפות הביולוגית הגבוהה בעולם. כאן נמצאים טפירים, חזירי בר וארבעה מיני קופים, ולעיתים גם עקבות של חתולי בר. הכניסה מחייבת מדריך מורשה והזמנה מראש בגלל מכסה יומית, והגישה ארוכה ויקרה יחסית לשאר המסלול.
שוק מקורה היסטורי בשדרה המרכזית של סן חוסה, מבוך של דוכני תוצרת ושל סודות שמגישות מנות קוסטה ריקניות.
מצב הכשרות בהרי הגעש ויערות הענן
הקהילה היהודית בקוסטה ריקה מרוכזת בסן חוסה ובשכונת רורמוסר, ובה בתי כנסת פעילים ופעילות קהילתית, וזהו המקום היחיד במדינה שבו ניתן לארגן אוכל בהשגחה. גם שם ההיצע מצומצם ותלוי בתיאום מראש בטלפון, ואין להסתמך על שעות פתיחה שמופיעות ברשת. מחוץ לבירה, ובכל היעדים שבדף הזה, אין שום מקור לאוכל כשר. הצד החיובי הוא שהמטבח המקומי נוח יחסית: הבסיס הוא אורז, שעועית שחורה, בננות מטוגנות, ביצים וירקות, ופירות טרופיים בכל מקום, כך שקל להתבסס על מזון צמחי. עדיין יש לשאול לגבי שומן חזיר ולגבי מרק בשר שמופיעים לעיתים גם במנות שנראות צמחוניות, ובסופרמרקטים הגדולים אפשר למצוא מוצרים ארוזים עם הכשרים בינלאומיים.
מידע פרקטי לישראלים
אין טיסות ישירות מישראל. מגיעים בקונקשן, בדרך כלל דרך אירופה או דרך מיאמי ואטלנטה, אל שדה התעופה של סן חוסה. יש גם שדה שני בליבריה בצפון מערב, שנוח יותר למי שמתחיל את המסלול באזור רינקון דה לה ויאחה ובחופי הצפון.
ישראלים פטורים מאשרה לביקור תיירותי, ובדרך כלל מקבלים אישור שהייה של עד תשעים יום לפי שיקול פקיד הגבול. נדרש דרכון בתוקף וכן הוכחת כרטיס יציאה מהמדינה, ולעיתים מבקשים אותה בעלייה למטוס. מומלץ לוודא את הדרישות העדכניות מול חברת התעופה.
קולון קוסטה ריקני. דולר אמריקאי מתקבל כמעט בכל מקום שפונה לתיירים, אך העודף יינתן בקולון ולעיתים בשער נחות. כספומטים זמינים בערים ובעיירות התיירות, פחות בכפרים ובחופים המרוחקים.
Kolbi, Claro ו-Movistar מכסות היטב את מרכז המדינה ואת עיירות התיירות. ביערות, בפארקים ובחלק מהחופים בדרום אין קליטה, וכדאי להוריד מפות לשימוש לא מקוון.
כרטיסי אשראי מתקבלים ברוב המקומות, כולל עסקים קטנים, וזו מדינה נוחה יחסית בהיבט הזה. עדיין כדאי להחזיק מזומן לדוכני אוכל, לכניסות לפארקים קטנים ולטיפים למדריכים.
רכב שכור נותן את החופש הגדול ביותר, אך חשוב לדעת שתי נקודות: ביטוח צד שלישי מקומי הוא חובה ומתווסף למחיר שמופיע באתרי ההשוואה ולכן המחיר הסופי גבוה בהרבה, ורכב גבוה נדרש לחלק מהדרכים, בעיקר בעונת הגשמים. הכבישים מפותלים ואיטיים ונהיגה בלילה מחוץ לערים אינה מומלצת בגלל תאורה חסרה ובורות. לחלופין יש רשת אוטובוסים תיירותיים משותפים שמחברת את כל היעדים בדף הזה מדלת לדלת, וזו אפשרות נוחה ולא יקרה. אל טורטוגרו מגיעים רק בסירה או בטיסה קטנה.