באלי ואיי סונדה הקטנים לישראליםBali and the Lesser Sunda Islands
אינדונזיה היא אלפי איים, ובאלי הוא היחיד שנשאר הינדי אחרי שהאסלאם התפשט בארכיפלג. התוצאה היא אי שבו כל בית הוא גם מקדש, כל כפר מקיים תהלוכות וטקסים כמעט מדי שבוע, והנוף מחולק למדרגות אורז שמושקות במערכת שיתופית בת אלף שנה. מזרחה ממנו משתרעים איי סונדה הקטנים: לומבוק עם הר הגעש רינג׳אני, ופלורס עם הפארק הלאומי קומודו שבו חיים לטאות הענק האחרונות. הנסיעה משלבת את המקדשים הגדולים של באלי, את הלב הפנימי סביב אובוד, את הזריחה מבאטור, ואת שני היעדים הגדולים שממזרח.
מקדש ים באלינזי שיושב על סלע מבודד בגאות ומחובר ליבשה בשפל, אחד מששת מקדשי הים שמקיפים את האי. הצללית שלו על רקע השקיעה היא הדימוי המזוהה ביותר עם באלי, ולכן גם המקום צפוף מאוד בשעה הזו. הכניסה למקדש עצמו מותרת למתפללים בלבד, והמבקרים נשארים על החוף ובשביל שמעליו. כדאי להגיע שעה לפני השקיעה או דווקא בבוקר.
מקדש ים נוסף, הפעם על שפת צוק בגובה כשבעים מטר בקצה הדרומי של חצי האי בוקיט, מעל הים הפתוח. הנוף לאורך הצוק דרמטי במיוחד. בכל ערב מתקיים כאן מופע ריקוד קצ׳אק על רקע השקיעה, בליווי מקהלת גברים ובלי כלי נגינה. שימו לב לקופים שגונבים משקפיים וכובעים, זו לא אזהרה תיאורטית.
מערת הפילים, אתר ארכיאולוגי מהמאה ה-11 סמוך לאובוד. הכניסה למערה חצובה בסלע בצורת פנים מפלצתיות פעורות, ולפניה בריכות רחצה טקסיות עם פסלי נימפות שהתגלו רק בשנות ה-50. האתר קטן ואפשר לסייר בו בשעה, וכולל גם ירידה לגן ולשרידים בודהיסטיים ליד הנחל. נדרש סארונג, שמסופק בכניסה.
הר געש פעיל בגובה כאלף שבע מאות מטר, שיושב בתוך קלדרה ענקית לצד אגם באטור. הטיפוס לזריחה יוצא בסביבות שתיים בלילה ולוקח כשעתיים בעלייה, ובפסגה נפתח נוף אל הר אגונג ואל לומבוק בימים בהירים. המסלול עצמו לא קשה טכנית אבל הפך פופולרי מאוד ויש עליו תנועה רבה, ומדריך מקומי הוא חובה בפועל.
המקדש החשוב והגדול ביותר בבאלי, מכונה ״מקדש האם״, מתחם של יותר מעשרים מקדשים נפרדים שמטפסים במדרגות על מדרון הר אגונג. הוא שרד את התפרצות 1963 כשהלבה עצרה ממש לידו, מה שחיזק את מעמדו הקדוש. המתחם פעיל ומרשים אבל גם ידוע בלחצי גיוס תשלום על תיירים, וכדאי להגיע דרך סיור מסודר או לברר מראש מה בדיוק כלול בכרטיס.
הר הגעש השני בגובהו באינדונזיה, כשלושת אלפים שבע מאות מטר, ולב הפארק הלאומי של לומבוק. בתוך הקלדרה יושב אגם סגארה אנאק בצבע תכלת ובתוכו חרוט געשי צעיר. הטרק הקלאסי הוא שניים עד ארבעה ימים עם לינת אוהלים וסבלים, והוא תובעני פיזית עם עליות תלולות באפר וולקני. הפארק נסגר בעונת הגשמים ולפעמים גם בגלל פעילות געשית.
אתר מורשת עולמית של אונסק״ו שמשתרע על האיים קומודו, רינצ׳ה וסביבתם, המקום היחיד בעולם שבו חי דרקון הקומודו, הלטאה הגדולה בעולם. מלבד הדרקונים יש כאן גבעות סוואנה יבשות, חוף בגוון ורוד ואתרי צלילה וגלישת שנרקל מהטובים באסיה עם מנטות. מגיעים בטיסה ללבואן באג׳ו שבפלורס ומשם בסירה, וההליכה באיים היא רק בליווי שומר.
שוק אוכל רחוב לילי בגיאניאר שבאלינזים נוסעים אליו במיוחד, עם מנות מקומיות מטוגנות ועל הגריל. לא כשר.
הוורונג הידוע באובוד לבאבי גולינג, חזיר יונק על שיפוד שהוא מנת החג הבאלינזית. חזיר, ולכן ודאי לא כשר.
מקדש מים הינדי מהמאה העשירית סביב מעיין קדוש - בריכה עם שלושים פיות מים שבאלינזים עומדים תחתיהם בתור לטקס טיהור, מלוקאט, ומבקרים מוזמנים להשתתף בסרונג. ליד אובוד, מול וילת הנשיא סוקרנו על הגבעה.
האי מול סנור עם צוקי הגיר הדרמטיים - חוף קלינגקינג בצורת טי-רקס מלמעלה, ברוקן ביץ׳ הקשת, ואנג׳ל בילבונג. שנורקל עם מנטות ובעונה דג השמש מולה מולה. סירה מהירה מסנור, סקוטר או נהג באי; הכבישים גרועים, הצוקים בלי מעקה.
טרסות אורז ירוקות שנחצבו במדרון עמק צר ליד אובוד, לפי שיטת ההשקיה העתיקה סובאק שהיא אתר מורשת עולמית - התמונה של באלי. שביל בין הטרסות, נדנדות ובתי קפה על השפה; מלא מאמצע הבוקר, ריק בזריחה.
קבוצת מפלים גבוהים שנופלים מקיר ג׳ונגל בצפון באלי, מהיפים באי - ירידה תלולה של כארבעים דקות במדרגות וחציית נחל לתחתית, בין מטעי קפה ודוריאן. עם מדריך מקומי; שעתיים מאובוד, בדרך לאגמים של בדוגול.
כפר על רכס בצפון באלי, ב-800 מ׳, בין שדות ציפורן, קפה וקקאו - מפלי מונדוק ובנייומלה בשביל ביער, בתי הארחה עם מרפסות מעל העמק עד הים, ואגמי טמבלינגן ובויאן למטה בקלדרה. הבאלי הקרירה והשקטה; שעתיים מאובוד, ולילה ואפילו שלושה.
טרסות האורז הגדולות בבאלי, 600 הקטאר על מדרון הר בטוקארו, אתר מורשת עולמית של שיטת ההשקיה סובאק - שבילים מסומנים של שעה או שלוש בתוך הטרסות, בלי הנדנדות והקהל של טגאלאלאנג. שעה וחצי מאובוד; ירוק בכל עונה, זהוב לפני הקציר.
רצועה של כפרי דייגים על החוף המזרחי לרגלי הר אגונג - שנורקל מהחוף על שוניות ועל ספינה יפנית טרופה, סירות ג׳וקונג עם מפרש, מלח מיובש בגזעי דקל, ושקיעה על ההר. פשוט, זול, ושקט מכל החוף הדרומי. שעתיים וחצי מאובוד; והספינה הטרופה בטולאמבן ליד.
הר געש בפלורס עם שלושה אגמי מכתש שמשנים צבע ללא הודעה מוקדמת - טורקיז, ירוק, שחור, אדום - לפי מינרלים וגזים; לפי המקומיים, לפי נשמות המתים. עולים בחושך לזריחה מכפר מוני, שלושים דקות מהחניה. הסיבה לחצות את פלורס; משתלב עם קומודו בשבוע.
שלושה איים קטנים מול לומבוק, בלי מכוניות ובלי אופנועים - נעים בהם ברגל, באופניים או בעגלת סוסים. סביבם שוניות וצבי ים.
ארמון מים במזרח באלי שבנתה משפחת המלוכה של קרנגאסם, עם בריכות, מזרקות ואבני דריכה מעל בריכת דגי קוי. סביבו מדרגות אורז.
מצב הכשרות בבאלי ואיי סונדה הקטנים
אין מסעדה כשרה קבועה באלי או באיי סונדה. בשנים מסוימות פעלה נוכחות חב״ד עונתית באזור, ואין להסתמך על כך בלי אישור טלפוני מראש. אין קהילה יהודית מאורגנת גדולה באינדונזיה. המטבח הבאלינזי כולל חזיר במידה רבה, בשונה משאר אינדונזיה המוסלמית, ובבאבי גולינג ובמנות רבות אחרות הוא מרכיב מרכזי, לכן נדרשת זהירות מיוחדת. מנגד הבסיס הצמחוני והטבעוני נוח יחסית: אורז, טמפה, טופו, ירקות מוקפצים, פירות טרופיים בשפע והמון מסעדות בריאות באובוד ובצ׳אנגו. יש לשים לב שמשחת שרימפס ורוטב דגים נפוצים גם במנות שנראות צמחוניות, ושכלי הבישול משותפים. מומלץ להצטייד בבשר ובמוצרים כשרים מהארץ ולוודא כל פרט בטלפון לפני הנסיעה.
מידע פרקטי לישראלים
מגיעים לדנפסאר (DPS) שבבאלי בטיסת קונקשן דרך דובאי או בנגקוק. הטיסה ארוכה, בדרך כלל שבע-עשרה שעות ומעלה כולל חיבור. אזרחי ישראל צריכים לבדוק מראש את מדיניות האשרות של אינדונזיה, שהשתנתה כמה פעמים בשנים האחרונות ואינה אחידה, וכן את המלצות המסע העדכניות של משרד החוץ.
לאינדונזיה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ולכן כניסה לבעלי דרכון ישראלי היא סוגיה מורכבת שמשתנה מעת לעת ולא ניתן להסתמך בה על ניסיון של מטיילים אחרים או על מידע מפורומים. חובה לברר את המצב העדכני מול אתר משרד החוץ הישראלי ומול הגורמים האינדונזיים הרלוונטיים לפני כל הזמנה. בדקו גם את אזהרות המסע העדכניות של המטה לביטחון לאומי לפני שאתם סוגרים תאריכים.
המטבע הוא רופיה אינדונזית (IDR), והמספרים גדולים מאוד, מאות אלפים ומיליונים. משכו מכספומטים של בנקים גדולים בלבד, כי כספומטים עצמאיים ברחוב הם מוקד ידוע להונאות שכפול כרטיסים. סרבו להמרה במטבע שלכם במסך.
כרטיס SIM מקומי זול והכיסוי טוב בערים ובכבישים הראשיים בג׳אווה. בהרי הגעש, בכפרים ובדרך לזריחה אין קליטה, ולכן להוריד מפות לאופליין ולתאם מראש נקודת מפגש עם נהג במקום להסתמך על שיחה.
בערים הגדולות, במלונות ובמסעדות מודרניות כרטיסים עובדים. בשווקים, בדוכני אוכל, בכניסה לאתרים, במוניות ובכפרים מזומן הוא האפשרות היחידה, ולעיתים קרובות בשטרות קטנים. תמיד להחזיק מזומן ולא להסתמך על כספומט זמין בדרך.
בבאלי הדרך הנפוצה היא נהג פרטי ליום שלם במחיר נמוך יחסית, וזה עדיף על השכרת רכב בגלל התנועה. אופנועים זמינים בכל מקום אבל התאונות שכיחות והביטוח לרוב לא מכסה בלי רישיון בינלאומי מתאים. ללומבוק יש מעבורות מהירות מפאדנגבאי או טיסה קצרה, ולפלורס טסים בלבד. את הסירות בקומודו מזמינים דרך מפעילים בלבואן באג׳ו.
קרדיטים לתמונות (14)
התמונות בעמוד הזה מגיעות מוויקישיתוף (Wikimedia Commons), ומוצגות בהתאם לרישיון של כל תמונה. לחיצה על שם הקובץ פותחת את עמוד המקור עם פרטי הרישיון המלאים.
- Komodo_dragon_at_Komodo_National_Park.jpg · Adhi Rachdian from Indonesia · CC BY 2.0
- TanahLot_2014.JPG · Grayswoodsurrey · CC BY-SA 4.0
- Pura_Luhur_Uluwatu_2017-08-17_(34).jpg · Paskuu · CC BY-SA 4.0
- Bali_-_Goa_Gajah_(2022)_-_img_20.jpg · Chainwit. · CC BY 4.0
- Mount_batur_and_lake.jpg · TropicaLiving · CC BY-SA 3.0
- Besakih_Bali_Indonesia_Pura-Besakih-02.jpg · CEphoto, Uwe Aranas · CC BY-SA 3.0
- KAGAGAHAN_RIJANI.jpg · Suryanata budi · CC BY-SA 4.0
- Bali_-_bathing_(Melukat)_at_Pura_Tirta_Empul_(2025)_-_img_07.jpg · Chainwit. · CC BY 4.0
- Broken_Bay,_Nusa_Penida.jpg · Georgi Kovachev · CC BY-SA 4.0
- Tetallalang_-_Rice_Paddies_-_panoramio_(3).jpg · Scorewith German · CC BY 3.0
- Sore_di_Persawahan_-_panoramio.jpg · musnahterinjak · CC BY-SA 3.0
- Day_Trip_to_Amed_(Direct_from_Camera)_(32771438448).jpg · Dennis Sylvester Hurd · CC0
- Kelimutu_Crater_Lake.jpg · LukeTriton · CC BY-SA 4.0
- Tirta_Gangga_water_palace,_Bali,_Indonesia.JPG · Bair175 · CC BY-SA 3.0