האטלס והסהרהHigh Atlas & the Sahara
מסלול שחוצה את האטלס הגבוה מצפון לדרום ויורד אל שולי הסהרה. מתחיל במעבר טיזי נטישקה, ממשיך אל עמק הקסבות ואל נאת הדקלים של סקורה, עולה בקניון טודרה בין קירות אנכיים ומסתיים בדיונות של ערג שבי. זהו טיול נופי ותרבותי של עמקים וכפרי בוץ, לא של ערים ולא של חופים, והוא נבנה סביב נסיעות ארוכות בין נקודות רחוקות.
המעבר הגבוה שחוצה את האטלס הגבוה בדרך מהצפון אל הדרום, בגובה של יותר מאלפיים מטר. הכביש מפותל מאוד ועובר בין כפרי אבן ובין מדרונות פתוחים, ויש לאורכו נקודות עצירה עם נוף רחב. מי שסובל ממחלת נסיעה ירגיש את זה כאן, ובחורף המעבר עלול להיסגר בשלג.
.jpg/500px-Ait_Ben_Haddou_(16112394620).jpg)
כפר מבוצר עשוי בוץ וקש על מדרון גבעה, אתר מורשת עולמית ואחד הנופים המזוהים ביותר עם מרוקו. שימש כרקע לעשרות הפקות קולנוע וטלוויזיה. הטיפוס אל המבצר שבראש לוקח כעשרים דקות במדרגות לא סדירות ואין בו צל. כדאי להגיע לפני עשר או אחרי ארבע.
שער המדבר ועיר הבסיס של הדרום, מוכרת גם כמרכז תעשיית הקולנוע המרוקאית עם אולפנים ואתרי צילום פתוחים לקהל. העיר עצמה תפקודית ולא יפה במיוחד, אך היא הנקודה ההגיונית ללינה ולהצטיידות לפני הכניסה לעמקים.
נאת דקלים גדולה ובתוכה קסבות מבוץ, חלקן משוחזרות ומתפקדות כבתי אירוח. ההליכה בין החלקות המושקות, עצי הזית והדקלים היא ההפוגה הירוקה היחידה במסלול הדרומי, וכדאי ללכת בה עם המקום ולא לפי מפה, כי השבילים אינם מסומנים.
עמק צר שנחתך בסלע אדום, עם כפרי בוץ צמודים למים ומצוקים בצורות גליות שנקראות בפי המקומיים רגלי הקופים. הכביש העולה בעמק כולל סדרת סרפנטינות תלולות שנחשבת לאחת הדרמטיות במרוקו, וברוב הימים היא ריקה יחסית.
קניון עם קירות אנכיים בגובה של מאות מטרים שביניהם רק כמה עשרות מטרים של רוחב, ונחל רדוד שזורם בקרקעיתו. הכניסה שטוחה ונגישה גם למי שלא הולך הרבה, וזהו אתר טיפוס ידוע. בפתח הקניון יש דוכני שטיחים ומוכרים אסרטיביים.
שדה דיונות סהרה אמיתי, עם דיונות שמגיעות לגובה של יותר ממאה וחמישים מטר. זהו היעד של רוב סיורי המדבר, עם לינה במחנות אוהלים בין הדיונות ושמי כוכבים נקיים. הצבע משתנה מכתום לאדום עמוק בשקיעה. בקיץ החום כאן קיצוני ובלילות החורף קר מאוד, והמחנות אינם מחוממים כראוי.
השוק המרכזי של נאת תאפילאלת בדרך למרזוגה, שוק אזורי עובד לתמרים ולבעלי חיים ולא שוק תיירים. כדאי לוודא את יום הפעילות לפני שמגיעים.
מצב הכשרות בהאטלס והסהרה
מרוקו היא אחת המדינות הבודדות באזור שבהן יש קהילה יהודית פעילה ורציפה. הריכוז המשמעותי הוא בקזבלנקה, שבה בתי כנסת פעילים, ועד קהילה ואפשרות לאוכל בהשגחה, ובמרקש יש פעילות קהילתית ובית חב״ד. כל אלה נמצאים בצפון ובמערב, ולאורך כל המסלול הדרומי שבדף הזה, מוורזאזאת ועד המדבר, אין שום מקור לאוכל כשר. מי שמקפיד צריך להצטייד מראש בערים הגדולות ולתאם בטלפון עם הקהילה לפני הנסיעה, כי שעות הפעילות מוגבלות ומשתנות. במטבח המרוקאי המקומי טאג׳ין ומרק החריירה מוגשים לרוב עם בשר שאינו כשר, ושומן כבש נפוץ גם במנות שנראות צמחוניות, ולכן בכפרים הבסיס המעשי הוא לחם, ירקות טריים, זיתים, תה ופירות.
מידע פרקטי לישראלים
יש קווים ישירים בין תל אביב למרוקו שהופעלו לסירוגין בשנים האחרונות ומצבם משתנה, ולכן יש לבדוק זמינות בפועל לפני התכנון. החלופה היציבה יותר היא קונקשן דרך אירופה, בדרך כלל מדריד, פריז או איסטנבול, אל מרקש. משם ממשיכים דרומה ביבשה, ואפשר גם לטוס פנימית אל ורזאזאת.
מדיניות הכניסה לבעלי דרכון ישראלי השתנתה יותר מפעם אחת בשנים האחרונות בעקבות התפתחויות אזוריות, ולכן אין להסתמך על מידע מבלוגים או מטיולים קודמים. יש לוודא את המצב העדכני מול הגורמים הרשמיים ומול חברת התעופה לפני רכישת כרטיסים, ולבדוק גם את המלצות הנסיעה של משרד החוץ הישראלי. הדרכון צריך להיות בתוקף לחצי שנה לפחות.
דירהם מרוקאי. זהו מטבע סגור שאסור להוציא ממנו כמויות גדולות מהמדינה, ולכן ממירים בתוך מרוקו ומחליפים בחזרה לפני הטיסה. כספומטים זמינים בערים ובעיירות הגדולות, אך בכפרי האטלס ובמדבר יש להגיע עם מזומן.
Maroc Telecom, Orange ו-Inwi מכסות היטב את הערים ואת הכביש הראשי. הכיסוי בעמקי האטלס ובחלקי המדבר חלקי, וכדאי להוריד מפות לשימוש לא מקוון.
הערים הגדולות מקבלות כרטיסי אשראי במלונות ובמסעדות, אך השווקים, המוניות, הריאדים הקטנים והדרום הם עולם של מזומן. מומלץ להחזיק שטרות קטנים ולתאם מחיר מראש בכל שירות.
הדרך הנוחה למסלול הזה היא רכב שכור או נהג פרטי. הכבישים הראשיים סבירים אך צרים ומפותלים, יש עדרים ואופניים על הכביש, ונהיגה בלילה מחוץ לערים אינה מומלצת בגלל תאורה חסרה. יש מחסומי משטרה תכופים שדורשים דרכון ורישיון, וזה תקין. תחבורה ציבורית בין העיירות קיימת אך איטית מאוד ולא מגיעה לרוב נקודות הנוף. סיורים מאורגנים של שלושה ימים ממרקש הם החלופה הזולה, במחיר של לוח זמנים נוקשה.