האטלס והסהרה לישראליםHigh Atlas & the Sahara

המעבר הגבוה שחוצה את האטלס הגבוה בדרך מהצפון אל הדרום, בגובה של יותר מאלפיים מטר. הכביש מפותל מאוד ועובר בין כפרי אבן ובין מדרונות פתוחים, ויש לאורכו נקודות עצירה עם נוף רחב. מי שסובל ממחלת נסיעה ירגיש את זה כאן, ובחורף המעבר עלול להיסגר בשלג.

כפר מבוצר עשוי בוץ וקש על מדרון גבעה, אתר מורשת עולמית ואחד הנופים המזוהים ביותר עם מרוקו. שימש כרקע לעשרות הפקות קולנוע וטלוויזיה. הטיפוס אל המבצר שבראש לוקח כעשרים דקות במדרגות לא סדירות ואין בו צל. כדאי להגיע לפני עשר או אחרי ארבע.

שער המדבר ועיר הבסיס של הדרום, מוכרת גם כמרכז תעשיית הקולנוע המרוקאית עם אולפנים ואתרי צילום פתוחים לקהל. העיר עצמה תפקודית ולא יפה במיוחד, אך היא הנקודה ההגיונית ללינה ולהצטיידות לפני הכניסה לעמקים.

נאת דקלים גדולה ובתוכה קסבות מבוץ, חלקן משוחזרות ומתפקדות כבתי אירוח. ההליכה בין החלקות המושקות, עצי הזית והדקלים היא ההפוגה הירוקה היחידה במסלול הדרומי, וכדאי ללכת בה עם המקום ולא לפי מפה, כי השבילים אינם מסומנים.

עמק צר שנחתך בסלע אדום, עם כפרי בוץ צמודים למים ומצוקים בצורות גליות שנקראות בפי המקומיים רגלי הקופים. הכביש העולה בעמק כולל סדרת סרפנטינות תלולות שנחשבת לאחת הדרמטיות במרוקו, וברוב הימים היא ריקה יחסית.

קניון עם קירות אנכיים בגובה של מאות מטרים שביניהם רק כמה עשרות מטרים של רוחב, ונחל רדוד שזורם בקרקעיתו. הכניסה שטוחה ונגישה גם למי שלא הולך הרבה, וזהו אתר טיפוס ידוע. בפתח הקניון יש דוכני שטיחים ומוכרים אסרטיביים.

שדה דיונות סהרה אמיתי, עם דיונות שמגיעות לגובה של יותר ממאה וחמישים מטר. זהו היעד של רוב סיורי המדבר, עם לינה במחנות אוהלים בין הדיונות ושמי כוכבים נקיים. הצבע משתנה מכתום לאדום עמוק בשקיעה. בקיץ החום כאן קיצוני ובלילות החורף קר מאוד, והמחנות אינם מחוממים כראוי.

השוק המרכזי של נאת תאפילאלת בדרך למרזוגה, שוק אזורי עובד לתמרים ולבעלי חיים ולא שוק תיירים. כדאי לוודא את יום הפעילות לפני שמגיעים.

הפסגה הגבוהה בצפון אפריקה, 4,167 מ׳, שעולים אליה בלי טכניקה ביומיים מאימליל - מקלט ההרים בגובה 3,200, ולילה ליציאה בשלוש בבוקר לפסגה עם זריחה. חובה מדריך מוסמך מאז 2018. בקיץ חם למטה וקפוא למעלה; בחורף שלג וקרמפונים.

כפר ברברי בגובה 1,800 מ׳ בקצה עמק מיוער בשקדים ואגוזים, שער הטובקאל - בתי הארחה, מדריכים ופרדות, ומסלולי יום קלים לכפרים על המדרונות ולמפל. שעה וחצי ממרקש; מקום למי שרוצה את האטלס בלי הפסגה.

עמק רחב וירוק באטלס המרכזי, ״העמק המאושר״ - שדות תפוחים ומרעה בין כפרי בוץ, מבצר תבואה קדוש על גבעה, ומסלולים למאגון, ההר השני במרוקו. בתי הארחה בכפרים; חמש שעות ממרקש, וכמעט בלי תיירים.

העיר בפתח ערוץ טודרה, ולרגליה נווה של דקלים באורך 30 ק״מ - שביל בין הגנים המושקים, קסבאות בוץ נטושות, ומלאח (רובע יהודי) שקהילה גדולה עזבה בשנות השישים. תצפית מהכביש על הנווה כולו. הבסיס להרים; לילה בבתי הארחה על שפת הנווה.

כפר בקצה ארג שבי שמאוכלס בצאצאי עבדים מאפריקה שמדרום לסהרה - ומשפחות שמנגנות גנאווה, מוזיקת טראנס עם קסטנייטות ברזל ותופים, בסיבובים לאורחים עם תה. חצי שעה של הופעה, ומדבר צהוב סביב. עשר דקות ממרזוגה; אחרי הדיונות, לפני הלילה.

ארמון הבוץ המתפורר של הגלאווי, ״לורד האטלס״, שמעברי ההרים היו שלו עד העצמאות ב-1956 - מבחוץ הריסות, ובפנים אולמות עם תקרות ארז מגולפות ואריחים שלמים. שבעה קילומטרים מהכביש הראשי במעבר טיזי נ׳טיצ׳קה, בדרך העתיקה לאייט בן חדו דרך עמק אוניה.

200 ק״מ של נווה מדבר לאורך הנהר הארוך במרוקו, מאורזאזאת דרומה - מיליון דקלים, קסבאות בוץ בכל כפר, וזאגורה עם השלט המזויף ״טימבוקטו 52 ימים״. הדרך השנייה לסהרה, לדיונות ארג שגאגה הפראיות. יום ארוך של נסיעה, או לילה בקסבה בין הדקלים.

הכפר שבשוליו מתחילות דיונות ארג שבי, ונקודת היציאה לרוב הלינות במדבר. משם יוצאים לגמלים או לרכבי שטח אל הדיונות.

קסבה מבוצרת מחומר בנווה המדבר סקורה, מהשמורות ביותר באזור. חלקה עדיין בבעלות המשפחה שבנתה אותה, וחלקה פתוח למבקרים.