אנטיגואה, אטיטלן וטיקאל לישראליםAntigua, Atitlán & Tikal

בירת גואטמלה הקולוניאלית עד שרעידת אדמה הרסה אותה ב-1773, וכיום אתר מורשת עולמית שלם: רחובות אבן, חצרות פנימיות, בתים בצבעי אוכר וחורבות מנזרים וכנסיות שהושארו כפי שנפלו. מעליה עומדים שלושה הרי געש. זו בסיס נוח, הליכתי ובטוח יחסית, ורוב המטיילים פותחים כאן את המסלול.

אגם געשי בעומק של יותר משלוש מאות מטר, מוקף בהרים ובשלושה הרי געש. סביבו כפרים שכל אחד מהם שונה לגמרי: סן מרקוס הרוחני, סן חואן עם שיתופי האריגה, סנטיאגו המסורתי ופאנחצ׳ל הסואן. עוברים ביניהם בסירות ציבוריות זולות, והרוח שעולה אחר הצהריים הופכת את המים לגסים - נוסעים בבוקר.

העיר הגדולה והחשובה ביותר של תרבות המאיה הקלאסית, שפרחה כאן במשך יותר מאלף שנה ונבלעה בג׳ונגל. הכיכר המרכזית מוקפת שתי פירמידות מקדש תלולות, ומהמקדש הרביעי רואים ראשי פירמידות בוקעים מעל חופת העצים לכל הכיוונים. באתר חיים קופי עוויתן, טוקנים וחיות אחרות, וכניסה מוקדמת בבוקר שווה את ההשכמה.

השוק הילידי הגדול באמריקה התיכונה, שפועל בעיירה זו כל יום חמישי וכל יום ראשון מאות שנים. מוכרים בו טקסטיל ארוג ביד, מסכות עץ, קרמיקה ותוצרת חקלאית, והוא עדיין קודם כל שוק של מקומיים ולא של תיירים. על מדרגות כנסיית סנטו טומאס שבקצהו מתקיימים טקסים שמערבבים קתוליות ופולחן מאיה.

טרק של יומיים מאנטיגואה לפסגה בגובה 3,976 מטר, שמסתיים בלינה במחנה על צלע ההר מול הר הגעש פואגו הפעיל - שמתפרץ כל עשרים עד ארבעים דקות, ובלילה רואים את הלבה. זהו טיפוס תובעני: עלייה תלולה של כשש שעות, קור עז בלילה וגובה שמורגש. שכירת ציוד חם ומדריך מקומי היא חלק מהעניין ולא תוספת.

גשר סלע טבעי מעל נהר קהבון, ועליו שרשרת בריכות טורקיז מדורגות שאפשר לשחות בהן, בלב יער גשם. הנהר הראשי זורם מתחת לבריכות במנהרה תת-קרקעית. התצפית מלמעלה היא הצילום המפורסם, והדרך לכאן היא נסיעה ארוכה ומטלטלת מאוד בדרכי עפר - זו לא עצירה קצרה אלא הקדשה של יומיים.

עיירה קטנה על אי באגם פטן איטסה, מחוברת ליבשה בסוללה, עם רחובות צרים ובתים צבעוניים ושקיעות טובות מהמזח. זו נקודת הבסיס לטיקאל, כשעה וחצי נסיעה משם, ומקום נוח ללון בו לפני יציאה מוקדמת לאתר. לפני הכיבוש הספרדי עמדה כאן נוחפטן, עיר המאיה העצמאית האחרונה שנפלה, ב-1697.

השוק העירוני המרכזי של אנטיגואה ליד תחנת האוטובוסים, שוק התוצרת הגדול של העיר.

הר געש פעיל שעה מאנטיגואה, שהעלייה אליו קלה יחסית - שעתיים בשביל עד שדות הלבה השחורים והמעשנים, שבהם המדריכים צולים מרשמלו על החום מהאדמה. לא לפסגה, שסגורה. סוסים להשכרה למי שמתעייף; סיורי בוקר ושקיעה.

הכפר הצבעוני על אגם אטיטלן - רחובות עם ציורי קיר וסמטת מטריות, קואופרטיבים של אורגות צוטוחיל שצובעות בצבעי צמחים, גלריות של ציירים מקומיים, וקפה מהגבעה. שקט מסן פדרו השכן; סירה מפנחצ׳ל.

עיר מאיה על אגם בפטן, כשעה מטיקאל - פירמידות בג׳ונגל, קופי שאגן, ומעט מאוד מבקרים. הפירמידה 216 היא נקודת השקיעה על האגם, ומולה האי טופושטה. אפשר ללון על החוף; משתלב עם טיקאל ביומיים.

כפר קקצ׳יקל על שפת אטיטלן, שכל בתיו נצבעו בדוגמאות של הבגדים המסורתיים בכחול, טורקיז וכתום בפרויקט קהילתי מ-2016 - סמטאות תלולות של צבע, נשים באריגה, ומזחים מול הר הגעש. עשר דקות מפנחצ׳ל; המקום שבו הצבע של הכפר לא נגמר בשוק.

עיר מאיה מהתקופה הפרה-קלאסית (המאה ה-6 לפנה״ס) עם הפירמידה הגדולה בעולם בנפח - לה דנטה, 72 מ׳ - שלא נחפרה עדיין ומכוסה ג׳ונגל. מגיעים רק בטרק של חמישה-שישה ימים מקרמליטה עם פרדות, או במסוק. הביוספירה של המאיה, יגוארים, וקופי שאגה בלילה. לא לכל אחד.

העיר השנייה של גואטמלה, ב-2,300 מ׳ בין הרי געש - כיכר עם בניינים ניאו-קלאסיים מתקופת הקפה, בתי ספר לספרדית שהישראלים מגיעים אליהם לשבועות, פוחל הפעיל שרואים ממנו את סנטיאגיטו מתפרץ, ומעיינות פואנטס חורחינאס ביער. ארבע שעות מאנטיגואה; המערב הגבוה של המאיה.

העיירה הקריבית שמגיעים אליה רק בסירה - גריפונה, אפרו-קריביים עם שפה ותופים משלהם, טאפאדו (מרק פירות ים בקוקוס), וקניון ריו דולסה: שיט של שעה בין קירות ג׳ונגל של 100 מ׳ עם ציפורים, לאגם איסבאל ומבצר סן פליפה. יום ארוך מפלורס או מאנטיגואה; הגואטמלה השלישית.

בירת הקקצ׳יקל שנוסדה ב-1470 ונפלה לספרדים ב-1524, שהפכו אותה לבירה הראשונה של גואטמלה - פירמידות, מגרשי כדור ומקדשים על רכס בין קניונים, ומזבח שמאיה עדיין מבצעים בו טקסים עם נרות ואלכוהול. שעה מאנטיגואה, בדרך לאטיטלן; עצירה של שעה של מאיה חיה.

העיירה הראשית על שפת אגם אטיטלן, ונקודת היציאה בסירה אל הכפרים שמסביבו. הרחוב המרכזי שלה מלא דוכני אריגים.

חוף חול שחור על האוקיינוס השקט עם שמורת מנגרובים מאחוריו. באזור פועלים מרכזי שחרור צבי ים.