אנגקור וסיאם ריפAngkor & Siem Reap
אנגקור היה מרכז האימפריה החמרית בין המאות ה-9 וה-15, ופרוס על שטח של יותר מ-400 קילומטרים רבועים. מעבר לאנגקור ואט המפורסם יש כאן עשרות מקדשים: באיון עם עשרות פנים ענקיות מגולפות, טה פרוהם שהעצים בולעים, ובנטיאי סריי הוורוד עם הגילוף העדין ביותר בכל האתר. העיר סיאם ריפ היא הבסיס, וממנה יוצאים גם לאגם טונלה סאפ עם כפרי הבתים הצפים.
מקדש ההר במרכז אנגקור תום, ובו עשרות מגדלי אבן שכל צד שלהם מגולף כפנים אנושיות מחייכות. הקומה העליונה צרה ומתמלאת מהר, כדאי להגיע ראשון בבוקר.
המקדש שהושאר במכוון במצב שנמצא בו, עם שורשי עצי ענק שמפצחים את הקירות. עמוס מאוד סביב נקודות הצילום המפורסמות, שקט לגמרי בפינות האחרות.
מקדש קטן מאבן חול ורודה מהמאה ה-10, ובו הגילוף המשובח ביותר בכל אנגקור. כ-40 דקות נסיעה מהמרכז, ולכן פחות עמוס. האור הטוב ביותר לגילופים הוא מוקדם בבוקר.
מקדש גדול שנותר בחורבות ממש, קרוס ומכוסה יער, כשעה ורבע מסיאם ריפ. מעט מבקרים ותחושה של גילוי. הליכה על אבנים לא יציבות, נעליים סגורות חובה.
האגם הגדול בדרום מזרח אסיה, שמשנה את גודלו פי כמה בין העונות, ועל גדותיו כפרים שלמים על כלונסאות ובתים צפים. חשוב לבחור מפעיל הוגן, יש כאן תופעות של תיירות ניצול.
עיר הבסיס לאנגקור, עם שוק ישן, מוזיאון לאומי טוב שכדאי לבקר בו לפני המקדשים, ושכונת מסעדות. פאב סטריט רועשת מאוד בלילה, כדאי לישון כמה רחובות משם.
השוק הוותיק בלב הרובע העתיק לצד הנהר בסיאם ריפ, עם תוצרת, תבלינים, אריגים ומזכרות.
רחוב ההליכה של המסעדות והברים לצד השוק הישן, ריכוז אוכל הרחוב המרכזי של סיאם ריפ. לא כשר.
מצב הכשרות באנגקור וסיאם ריפ
בסיאם ריפ פועל בית חב"ד שמשמש עוגן למטיילים הישראלים, וזו הכתובת המעשית לאוכל כשר באזור. יש לפנות מראש בטלפון כדי לברר מה פתוח, מה זמין ואם צריך להזמין ארוחות. יש בית חב"ד נוסף בפנום פן. מחוץ לשני המקומות האלה אין שום מערך כשרות במדינה. במטבח החמרי, רוטב דגים ופרהוק, משחת דגים מותססת, נמצאים כמעט בכל תבשיל, כולל במנות שנראות צמחוניות לגמרי, אז חובה לשאול. אורז, פירות טרופיים ומוצרים ארוזים מיובאים בסופרים הגדולים הם הבסיס הבטוח.
מידע פרקטי לישראלים
אין קו ישיר מתל אביב. מגיעים דרך בנגקוק, דובאי, איסטנבול או קואלה לומפור. נמל התעופה החדש של סיאם ריפ נמצא כשעה נסיעה מהעיר, לא ליד המקדשים. רבים מגיעים גם ביבשה מבנגקוק דרך מעבר פויפט, נסיעה ארוכה ומייגעת.
ישראלים נדרשים לוויזה. אפשר להוציא e-Visa באתר הרשמי של משרד החוץ הקמבודי לפני הטיסה, או ויזה בהגעה בשדות התעופה של פנום פן וסיאם ריפ, בתשלום דולרים מזומן ועם תמונת דרכון. יש להיזהר מאתרים מתחזים ולבדוק את התנאים העדכניים סמוך לנסיעה.
ריאל קמבודי (KHR), אך הדולר האמריקאי משמש בפועל כמטבע שני ומקובל כמעט בכל מקום. עודף קטן מתחת לדולר מוחזר בריאל. כדאי להביא שטרות דולר קטנים ובמצב טוב, שטרות קרועים נדחים.
כרטיס SIM מקומי (Smart / Cellcard) זול מאוד ונרכש בשדה התעופה עם דרכון. קליטה טובה בערים ובאזור אנגקור, חלשה באזורים כפריים ובאיים.
מזומן, ובעיקר דולרים, שולט. כרטיסי אשראי מתקבלים במלונות ובמסעדות גדולות בסיאם ריפ ובפנום פן, אך לא בשווקים, בטוק-טוק ובאתרים קטנים. כספומטים מחלקים דולרים וגובים עמלה קבועה.
הטוק-טוק הוא כלי התחבורה המרכזי, וסוגרים אותו ליום שלם עם מחיר קבוע מראש. אופניים אפשריים למעגל הקטן אך החום הופך אותם לקשים. אין תחבורה ציבורית סדירה בתוך מתחם אנגקור. מדריך מוסמך דובר אנגלית מוסיף המון והוא בעלות סבירה.