עמאן וצפון ירדןAmman & Northern Jordan
רוב הישראלים שנוסעים לירדן רואים רק את הדרום - פטרה וואדי ראם. הצפון הוא סיפור אחר לגמרי: גרש, מהערים הרומיות המשומרות בעולם; מדבא עם מפת הפסיפס העתיקה של ארץ ישראל; הר נבו, שממנו לפי המסורת ראה משה את הארץ; וקניון ואדי מוג׳יב היורד אל ים המלח מהצד המזרחי. הכניסה הנוחה במעבר גשר אלנבי או במעבר שייח חסין בצפון.
אחת הערים הרומיות המשומרות בעולם מחוץ לאיטליה: שער אדריינוס, רחבה אליפטית מוקפת עמודים, רחוב עמודים באורך קילומטר ושני תאטרונים. השטח ענק וכמעט בלי צל - להגיע בבוקר ולקחת מים וכובע.
גבעה בלב עמאן שעליה שכבות של רומא, ביזנטיון ואומייה זו על גבי זו: מקדש הרקולס, ארמון אומיידי ומוזיאון קטן. הערך הגדול הוא התצפית על כל העיר הבנויה על גבעות.
תאטרון רומי חצוב במדרון הגבעה מול המצדה, משמש עד היום לאירועים. המדרגות תלולות וגבוהות מאוד והעלייה לשורה העליונה דורשת זהירות. צמוד לעיר התחתית ולשוק.
עיירה עם רוב נוצרי גדול, ובמרכזה כנסיית גאורגיוס עם מפת פסיפס ביזנטית מהמאה ה-6 של ארץ ישראל וירושלים - המפה הקדומה ביותר הידועה של האזור. המפה עצמה חלקית וקטנה ממה שמצפים; הביקור קצר.
הרכס שממנו לפי המסורת צפה משה אל הארץ. בימים בהירים רואים מכאן את ים המלח, יריחו ואפילו את גבעות ירושלים; בימי אובך וחום הראות נסגרת לגמרי. במקום כנסייה מודרנית העוטפת פסיפסים ביזנטיים מרשימים.
קניון עמוק שנשפך אל ים המלח מהצד הירדני. שביל הסיק המפורסם הוא הליכה בתוך המים נגד הזרם עם חבלים - רטוב לגמרי ותובעני פיזית. פתוח בעונה מוגבלת בלבד ונסגר בהתראה קצרה בגשם - לבדוק לפני שמתכננים יום סביבו.
חורבות העיר הרומית גדרה בפינה הצפונית ביותר של ירדן, עם תאטרון באבן בזלת שחורה. מהתצפית רואים את הכנרת ואת רמת הגולן - חוויה מוזרה למטייל ישראלי. רחוק מעמאן ומתאים לשילוב עם עגלון.
מבצר איובי מהמאה ה-12 על פסגת גבעה, שנבנה מול הצלבנים ושולט על גבעות ירוקות ויערות אלון. קטן וקל לסיור, והתצפית מהגג רחבה. משתלב טבעי עם גרש באותו יום.
אתר מורשת עולמית על גדת הירדן, שהמסורת הנוצרית מזהה כמקום הטבילה של ישו. הכניסה בסיור מודרך בלבד ובשעות קבועות, והאזור הוא אזור גבול רגיש - להקפיד על ההנחיות ולא לצלם כוחות ביטחון.
חנות מתוקים במרכז עמאן שמזוהה עם הכנאפה, הקינוח שהעיר ידועה בו. לא כשרה.
שוק הירקות והתוצרת של מרכז עמאן, ברחובות השוק הצפופים ליד מסגד חוסייני.
מצב הכשרות בעמאן וצפון ירדן
אין בירדן תשתית כשרות מסודרת - לא מסעדות כשרות ולא השגחה מקומית. שומרי כשרות נוהגים להצטייד מישראל במזון ארוז עם הכשר. פירות, ירקות, חומוס וטחינה טריים זמינים בכל מקום.
מידע פרקטי לישראלים
אפשר להגיע במעבר יבשתי - גשר אלנבי (קרוב לירושלים) או מעבר שייח חסין בצפון, שניהם קרובים במיוחד לעמאן. שעות הפעילה, הנהלים ומצב המעברים משתנים - לבדוק באתר רשות השדות ובאזהרות מטה לבטחון לאומי לפני כל נסיעה. שימו לב: Jordan Pass אינו מכסה את אגרת הויזה למי שנכנס דרך גשר אלנבי - לקרוא את התנאים לפני שרוכשים.
ישראלים נכנסים דרך מעבר ערבה (יצחק רבין) באילת-אקבה. הכי משתלם ופשוט: לרכוש מראש באתר הרשמי את Jordan Pass, שכולל את אגרת הוויזה (בתנאי שהות 3 לילות לפחות) ואת הכניסה לפטרה ולעשרות אתרים. ליחידים ויזה אינה מונפקת בערבה עצמה - להסדיר מראש. דרכון בתוקף 6 חודשים.
דינר ירדני (JOD) - יקר יחסית; כדאי מזומן, בעיקר מחוץ לערים.
כרטיס מקומי (Zain / Orange / Umniah) נמכר בגבול ובעיר; eSIM ייעודי לירדן זמין גם הוא.
כרטיסי אשראי מתקבלים בבתי מלון ובאתרים הגדולים; לנהגים, בדואים בוואדי ראם ובשווקים - מזומן בדינר.
אין תחבורה ציבורית סבירה בין האתרים. הפתרון המקובל הוא נהג פרטי ליום במחיר מסוכם מראש, או רכב שכור - הכבישים הראשיים טובים אבל הנהיגה בעמאן אגרסיבית והעיר בנויה על גבעות תלולות. מעמאן לגרש כ-45 דקות, למדבא כ-40 דקות, לואדי מוג׳יב כשעתיים.