צרפתFrance
צרפת היא היעד האירופי שהכי קל להגיע אליו מישראל ובו בזמן הכי קשה לסכם במשפט אחד. פריז לבדה מספיקה לשבוע, אבל אותה כרטיסייה פותחת גם את חופי הריביירה, את הרי האלפים, את מטעי היין בבורדו ובבורגונדי ואת הכפרים של פרובאנס. לנוסע הישראלי יש כאן יתרון נדיר באירופה: קהילה יהודית גדולה ומאורגנת, ולכן תשתית כשרות אמיתית ולא סמלית, בעיקר בפריז ובאזורים עם ריכוז יהודי.
לפני שטסים לצרפת
צרפת חברה במרחב שנגן וישראלים פטורים מאשרה לשהייה של עד 90 יום בתוך כל 180 יום. חשוב לזכור שהמכסה נספרת על פני כל מדינות שנגן יחד ולא לכל מדינה בנפרד, כך שביקור קודם בגרמניה או ביוון נכנס לאותו חשבון. הדרכון חייב להיות בתוקף לפחות שלושה חודשים אחרי מועד היציאה המתוכנן ולהיות מונפק בעשר השנים האחרונות. מערכת ההרשמה האירופית החדשה לכניסה נמצאת בהטמעה הדרגתית ועשויה להוסיף רישום מקוון לפני הנסיעה, ולכן בודקים באתר הרשמי לפני שקונים כרטיס.
אירו (EUR). כספומטים נפוצים מאוד, ועדיף למשוך מכספומט של בנק ולא ממכשירים פרטיים שמוצבים ליד אתרי תיירות ולוקחים עמלה גבוהה. כשהמכשיר מציע לחייב בשקלים במקום באירו תמיד מסרבים - זו המרה בשער גרוע. טיפ אינו חובה במסעדות, השירות כלול בחשבון לפי חוק, ומקובל להשאיר עיגול קטן בלבד.
Orange, SFR ו-Bouygues מחזיקות כיסוי מצוין כמעט בכל המדינה, כולל ברכבות. סים מקומי דורש דרכון ורכישה בחנות, ולביקור קצר eSIM שנקנה מראש הוא הפתרון הפשוט. בערים יש רשת Wi-Fi ציבורית סבירה, אבל היא לא תחליף לחבילת גלישה כשמנווטים במטרו.
צרפת עברה כמעט לגמרי לתשלום בכרטיס ובארנק דיגיטלי, וגם קפה קטן או כרטיס מטרו נסגר בהצמדה. מזומן עדיין שימושי בשווקי איכרים, בדוכני שוק פשפשים ובכפרים קטנים. חלק מהעסקים הקטנים קובעים מינימום לתשלום בכרטיס, בדרך כלל סביב חמישה אירו, והשלט על הדלפק אומר carte à partir de.
הערים בצרפת
כל עיר עם מסלול מוכן יום-אחרי-יום, מפה אינטראקטיבית ושכבת כשרות.